עג

והשתחויתם מרחוק, וז"ע יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, מפני שהי' בבחי' הביטול ע"ד שנא' באליעזר ויקוד וישתחו, ובספר פנים יפות ס"פ משפטי' שההשתחוואה בפישוט ידי' ורגלי' זהו כענין התפשטו' כח הגשמי' הנפרדי', וי"ל כי העמידה בציור אדם הראש גבוה, אבל בהשתחוואה הראש והגוף והרגלי' שוים, וא"כ זהו בחי' ביטול לבחי' ששם חכמה ועשי' שוין, והיינו בחי' כי לא אדם הוא כו'.

ג) ואפ"ל ע"ד שנת' ע"פ מאמר הזהר ע"פ אלה תולדות נח נח לשון מנוחה, ענין עה"ח ועה"ד, שמבחי' עה"ד אף כמו שהוא למעלה דהיינו בז"א מהחזה ולמטה ששם נסתיימו המוחין דאו"א, אזי נמשך רשפי אש בחי' חו"ג המגולים, אבל עה"ח הוא בחי' חו"ג המכוסי' ביסוד אימא, כענין הביטול דקול דממה דקה, שז"ע שמו"ע, ונת' שם שורש ב' בחי' אלו שמצד הק"ו שייך עליות מלמטלמ"ע רצו"ש, אבל מצד העיגול הגדול שלמעלה מהקו הוא אוא"ס המקיף ד' עולמות בשוה נמשך הביטול לגמרי בחי' חכ' כח מ"ה, כמו משה ונחנו מ"ה כבד פה, וז"ע ההשתחוואה שלכן ההשתחוואה בפישוט ידי' ורגלי' מורה כי חב"ד חג"ת נה"י שוין, וכמשנ"ת במ"א בענין האופנים שאין בהם ציור קומה, ואפ"ל שז"ע אדם ובהמה תושיע ה' שע"י שהאדם הוא בחי' ציור קומה בצלמינו כדמותינו ועושה א"ע כבהמה שבבהמה הראש והגוף שוין, עי"ז תושיע הוי'. ועוי"ל ענין ההשתחוואה ע"ד שיש דחילו ורחימו ורחימו ודחילו, ע"כ יראה עילאה שגבוה מעה"ד מזה נמשך ההשתחוואה, וזהו בחי' עבד שלמעלה מבחי' בן בחי' משה עבדי, ולכן השתחוואה זו הי' נמשך בבהמ"ק כמ"ש בענין השמים כסאי והארץ כו' איזה בית אשר ע"י תומ"צ ממשיכי' בחי' נר"נ, אך בית זהו מקיף דחי' יחידה בחי' בכל מאדך, ומזה נמשך הכריעות וההשתחוואות דשמו"ע, ולכן בהמק"ד הנק' בית ששם האיר בחי' ח"י היינו ענין מלך יחיד ע"כ מזה נמשך בחי' ההשתחוואה בנפש ביטול דח"י שלמעלה מן השכל, ע"ד אחת היא יונתי שמקבלת מבחי' יחיד כו'. ועוד נת' כה"ג בענין יהודא אתה יודך אחיך כי ראובן שמעון לוי זהו ק"ש ואמת ויציב, אבל יהודה הודאה וביטול לגמרי לבחי' סוכ"ע זה"ע שמו"ע וכענין הביטול דחו"ב שגבוה מאהוי"ר, וז"ע יהודה אתה בחי' היכל קדה"ק שמו"ע שהוא בג"ר שלמעלה מהיכל האהבה וז"ע ההשתחוואה, וכענין שנת' בדרוש ל"ג בעומר ההפרש בין ברכה להודאה, אשר ברוך הוא מבחי' חכ' אבל לגבי עת"י אין שייך שום השגה כ"א הודאה וביטול לגמרי, וזהו כענין מל"ת לגבי מ"ע שהם ג"כ כענין הודאה לגבי ברכה כי מ"ע ז"ע קום ועשה כעין ברכה, ול"ת מבחי' שא"א להמשיך שם בכלי כ"א ע"י הודאה וז"ע הל"ת, ולכן בבהמק"ד