סט

ופי' יבוא כל בשר כו', הנה בפי' בשר יש בו כמה פי', הא' כמשארז"ל בילקוט א"ר אלעזר כל מי שנעשה כבשר בעוה"ז זוכה לראות פני שכינה, והיינו כמארז"ל בפ"ק דסוטה ד"ה סע"א בשר כתי' בי' ונרפא אדם לא כתי' בי' ונרפא, ופי' אדם הוא קשה, אבל בשר הוא רך ועניו כו', ולכן בשר כתי' בי' ונרפא כו' שנכנע מהיסורי' כמו שפירש"י ז"ל שקרוב להתרפאות כו', והיינו בחי' סור מרע כו', דבאמת כדי שיוכל להיות מלך ביפיו תחזינה עיניך כתי' לעיל מיני' (ישעי' ל"ג) ועוצם עיניו מראות ברע, פי' מי שעוצם עיניו מראות ברע דהיינו בחי' סור מרע מלך ביפיו תחזינה היינו בחי' יראה פני אלקי' כו'. ועוי"ל בשר עדמ"ש ואחרי עורי נקפה זאת ומבשרי אחזה אלוה, (באיוב י"ט ך"ו), וארז"ל במד"ר ר"פ וירא שקאי על אברהם בענין המילה דהיינו אחר שהעביר עור הערלה שהוא מסתיר ומעלים לגמרי כידוע אז מבשרי אחזה אלוק' כו', דהיינו ע"י בחי' בריתך שחתמת בבשרינו, שע"י נטירת הברית עי"ז יזכה לראות פני השכינה כו'. ועוי"ל בשר, שאפי' כל בשר יבואו להשתחוות, והענין הוא דלע"ל נא' (ביואל ג' א') והי' אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר, דהנה כתי' לא ידון רוחי באדם בשגם הוא בשר שבתחלת הבריאה נברא האדם במעלה עליונה שידון רוחי באדם אך ע"י שהוא בשר כו' שנמשך אחר תאוות הגוף לכן לא ידון רוחי, ופי' ידון ל' נדן ונרתק שהגוף לא יהי' נדן ונרתק לבחי' רוח כו'. אך לע"ל נא' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, כי הנה יש פי' בבשר ע"ד מ"ש כל הבקר לעולה שקאי על המלאכי' שנק' בשם בקר והיינו בחי' בשר שהוא רשפי אש ותשוקה נפלאה אליו ית', ולע"ל יהי' בחי' בשר ע"ד כל הבקר לעולה כו', ולכן ארז"ל משה מן התורה מנין שנא' בשגם הוא בשר בשגם גימ' משה והיינו שהוא בחי' בשר ע"ד כל הבקר כו' (ולכן כשהי' בהר ק"ך יום לחם לא אכל כו' שהגוף שלו הי' ניזון מרוחניות ע"ד המלאכי' כו'). וזהו אשפוך את רוחי על כל בשר, הנה ל' שפיכה הוא ל' ריבוי דהיינו ריבוי השפעת בחי' הרוח בחי' רוח הקדש וגילוי אלי', וזהו יבא כל בשר כו' להשתחוות לפני, פי' השתחווא' כולל ב' בחי' העלאה והמשכה כי ההשתחוואה הוא ביטול והעלאה מלמטלמ"ע, אך כמו למשל בענין ההשתחוואה הנה האדם מרכין ראשו שמרמז לבחי' המשכה, כך עד"ז יובן למעלה שע"י ההשתחווא' גורם המשכה, וזהו להשתחוות לפני אמר הוי' שיומשך ע"י ההשתחווא' שהוא בבחי' לפני המשכת תוס' אורות בשם הוי', וזהו אמר הוי' כו'.

וזהו שא' בילקוט בעוה"ז הייתם עולי' לרגל שלש פעמי' בשנה שנא' שלש פעמי' בשנה יראה כל זכורך, אבל לע"ל והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר כו' להיות כי יהי' גילוי השמחה דישמח ה' במעשיו, וישמח ישראל בעושיו כו'.