סח

יששכר יודעי בינה לעתים וארז"ל דאפי' בימי משה לא אשתכח כוותייהו דכתי' הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים כו' ואח"כ ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואלו נבונים בימי משה לא אשתכח, והיינו כי חכם נק' מי שמבין השכל היטב הגם כי לא יוכל להסבירו לזולתו, אך מפני כי בעצמו מבין את השכל נק' חכם, אבל נבון הוא שיוכל להסביר את השכל לזולתו שזהו מעלה יתירה, וע"ד שמצינו בשלמה שא' שלשת אלפים משל כתי' עליו ויחכם מכל האדם, שכדי שיוכל להבין ולהסביר לזולתו צ"ל נמשך מבחי' הגבוה יותר, ועד"ז הוא ההפרש שבין חכ' לבינה שבינה הוא בחי' השגה והבנה ויכול להיות בבחי' גילוי למטה והיינו מפני כי בבחי' בינה מאיר התגלות ע"י, משא"כ בבחי' החכ' שנק' אב רם שכל הנעלם מכל רעיון, ולכן הי' מצות ראי' ברגלים שהם מוחי' דאימא דוקא ולא בשבת שהוא בחי' מוחין דאבא.

אך לע"ל כתי' והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, ורגלי' לא נא' מפני שברגלים הי' גם בזמן בהמ"ק ולע"ל יהי' התחדשות שגם בר"ח ובשבת יבואו לראות פני השכינה, מפני כי לע"ל יהי' גילוי השמחה שהשמחה יהי' בשלימות וכמ"ש ישמח הוי' במעשיו לע"ל ישמח אותיות משיח היינו כשישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד כו', ואז יהי' הגילוי בבחי' ראי' ע"ד הראי' דרגלי' גם בר"ח ובשבת, דכמו שעכשיו אומרים בשבת ויתענגו מטובך היינו שע"י בחי' הטוב מאיר האור דשמש הוי' כנ"ל, א"כ לע"ל שיהי' הוי' אחד שש' הוי' דז"א יתעלה להיות במדרגת ש' הוי' דלעילא ז"ת דע"י, יהי' הגילוי למטה ג"כ יותר ע"י בחי' טוב היותר גבוה, והיינו בחי' מה רב טובך אשר צפנת ליריאך, צפנת בגימ' כתר, וגם אשר צפנת ליריאך למפרע בס"ת אותיות כתר, והיינו ב' הבחי' שבכתר ע"י וא"א, ובחי' רב טובך הוא בחי' יסוד דעת"י המקשר ומחבר גילוי אוא"ס ממש באצי', יאיר גילוי זה בבי"ע כו', ע' בלק"ת בביאור ע"פ כי ההרים ימושו בפי' וברית שלומי לא תמוט. ולכן לע"ל כשיתגלה בחי' פנימיות ע"י יהי' גילוי זה באבא, שגם אבא יאיר בגילוי בשבת כמו אימא ביו"ט, וא"כ אדרבה פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק כנודע, לכן מדי שבת בשבתו יבואו להשתחוות כו'. וכמו"כ בר"ח בחי' חדשו של חדש, חדש בחי' דבור בחי' מל', וחדש אשתו ילדה, והיינו בחי' חכ' תתאה אשר יש מעלה בחכ' תתאה משום נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן, ולכן בזאת יתהלל המתהלל כו' בזאת דוקא בחי' חכ' תתאה, ועי"ז השכל וידוע אותי בחי' עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' הנרמז בשם ואות כו' (וי"ל שזהו בחי' קוש"י או עוד יותר גבוה היינו מה דלא אתרמיז בשום אות וקוץ כו'), אשר ע"י שישכיל עבדי לע"ל בבחי' מאד בלי גבול נחלה בלי מצרים יהי' גילוי בחי' זו, ולכן גם בר"ח יבוא כל בשר להשתחוות כו'.