נד

אופני יניקה הכל תלוי בנפש האדם, וזהו ענין פרעה* אותיות הערף שמקבל מבחי' עורף דא"א שהוא בחי' גבוה מאד וזהו ע"י כי פנו אלי עורף ולא פנים עי"ז נמשך בחי' פרעה שיונק מעורף דא"א ששם כחשכה כאורה כו', ולכן נמשך מזה גלות מצרים כו'.

והנה כדי להכרית היניקה מב' אופנים הנ"ל לזה צריך חרב של שתי פיות, והחרב של שתי פיות כו' הוא בחי' מ"ש רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם שע"י רוממות אל בגרונם עי"ז נעשה חרב של שתי פיות כו'. והענין הוא דהנה בגרון יש ג' בחי' קנה וושט וורידין, שזהו"ע ג'* שרי פרעה שר המשקי' ושר האופי' ושר הטבחים, כי מצרים הוא בחי' מצר הגרון, ולכן יש בגרון ג' שרי פרעה כו' כנ"ל. והנה כמו שיש מצרים בלעו"ז כמ"כ יש מצרים דקדושה, וכן ג' שרי פרעה יש ג"כ בקדושה, והנה שר המשקי' זהו בחי' קנה, כי בקנה יש גידי המוח שממנו נמשך לריאה וללב וכמשארז"ל תלת קני הוי חד פריש לריאה וחד פריש לליבא וחד פריש לכבדא כו', ולכן נק' שר המשקי', לפי ששואב לחלוחית שבמוח לריאה וללב כו'. והנה כמו שמים מצמיחים כל מיני תענוג, וכך הקנה נק' שר המשקי' ממשיך בחי' תענוג באלקו' וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עדן הוא בחי' תענוג עליון ונהר היוצא מעדן ממשיך בחי' התענוג בגן כו', כמ"כ הקנה ממשיך בחי' תענוג, דהנה כתיב קנה חכ' קנה בינה שהקנה מבחי'* חכמה כו', ועי"ז נמשך בחי' תענוג דהיינו כשמתבונן באלקו' איך שאני הוי' לא שניתי ואין ערוך אליו כלל ויעמיק דעתו בזה מאד עי"ז נולד לו אהבה בתענוגים, וזהו שבקנה* יש ששה טבעות, וקנה עם הכולל בגי' ששה פעמים הוי' והיינו שהקנה ממשיך בחי' ש' הוי' בבחי' ששה מדות דהיינו המשכת מוחין במדות כו'. וזהו ענין שר המשקי' שבבחי' תפלה שממשיך בחי' תענוג אהבה בתענוגי', וגם בתורה שנאמר להשקות את הגן בחי' ג"ן סדרים דאורייתא שנמשך בחי' תענוג עליון בתורה זהו ענין עיון התורה, שע"י התורה עי"ז נמשך בחי' תענוג כו' שמתענג מהתורה כו'. והנה שר המשקי' הוא שמוזג את היין, והמזיגה הוא ע"י מים, וכך בתורה צריך שיהי' מזיגה* מים ביין, יין הוא בחי' יינה של תורה שהוא בחי' תושב"כ, ומים הוא בחי' תושבע"פ ערבים עלי דברי סופרי' יותר מיינה של תורה כו', וזה"ע שר המשקי' דקדושה בחי' קנה חכ' קנה בינה, והנה עי"ז הוא מכרית את היניקה שיונקי' ממקום גבוה שמגביהים לפי שכשההמשכה נמשך ע"י בחי' חכ' א"א להם לקבל יניקה, לפי שחכ' הוא בחי' ביטול.