נב

לא יצא האיש לא בסייף

בס"ד. (ש"פ בשלח, ל"ב).

[zman_begin]בשלח[zman_end]

לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח כו' ר' אליעזר אומר תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים אינן אלא כו' שנא' וכתתו כו' ובגמ' דס"ג ע"א מאי באלה קולפא פי' שבט שמכין בו וראשו עב, וא"כ הוא ג"כ כלי זיין, וכן פי' רש"י בברכות דנ"ח ע"א יהבי לי' קולפא, מקל לרדות, משא"כ תריס הוא מגן לחסות מפני החיצים ושאר דברים, ומ"מ הוא ג"כ כלי זיין רק שהוא להגן כו'.

ולהבין שורש מחלוקותן. הנה ביצ"מ כתי' וחמושי' עלו בני ישראל מארץ מצרים ופי' בירושלמי פ"ו דשבת על משנה הנ"ל שהיו מזוייני' בחמשה מיני זיין ובקה"ע שם שהם חמשה מיני זיין הנ"ל המנויים במשנה (בירושלמי שלפנינו הגי' חמשה עשר, אמנם בקה"ע גורס חמשה, ופי' שלמד מל' וחמושי' לשון חמשה, וביפ"מ כ' בפי' שהגירסא היא חמשה, ושהכי איתא* במכילתא).

ולהבין זה בעבודת ה' הנה כתי' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם, ודרשו רז"ל כל הקורא ק"ש על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות, וי"ל למה צריך חרב של שתי פיות דוקא. הענין הוא דהנה איתא* בזהר ששם הוי' נק'