מה

שגמר כל דבריו הנני הולך לעמי כו' ואז יכלו לו והרגוהו כו', ועד"ז בכולם אשר שרשם מתהו כו'. וע"ד דוגמא במה שאמרו דילמא יפוק מיני' ברא מעלי', וכשהולידו אז יוכלו לו כו' וכיוצא בזה. וזהו שא' עדה נא גאון וגובה פי' כמו שהם בשלימותם כו'. אך הנה הגם שאין זה ביכולת הצדיקי' אבל הוא ית' כל יכול, מאחר שממנו הי' ענין השבירה והתיקון דיכולתו לעשות מתהו תיקון כו', וזהו שא' ואם זרוע כאל לך כו'.

וענין מה שנת' לעיל שכאשר הם בשלימותם אזי לא יש יכולת להפילם היינו קודם שנתמלא סאתם עדיין אז א"א לברר אותם, וכאשר נתמלא סאתם אז מ"ה מברר ב"ן כו'. וזהו שא' הקב"ה למשה ראה נתתיך אלקי' לפרעה שנתן לו ממשלה זרוע כאל ממש על פרעה עם היות פרעה יונק מעורף דא"א שז"ע פרעה אותיות הערף, בחי' עורף דא"א שמשם נמשך להאריך אף גם לרשעי' ושורשו מבחי' התהו כו', עכ"ז יהי' למשה דתיקון ממשלה על בחי' זו כמו אלקי' ממש הכל יכול והיינו לפי שמשה הי' מש' מ"ה דא"ק כמ"ש בביאור ע"פ משה ידבר (שלא נדפס) שהוא למעלה מבחי' תהו ותיקון כו' רק שנשפל בבחי' התיקון כו', ופרעה עם כי ישראל בררו הניצוצות שנבלעו בו וכמ"ש וגם ערב ר"ב עלה אתם שבררו משם ר"ב ניצוצות, מ"מ נשאר עדיין גם מה שלא נתברר עד שא"א לבררו כ"א ע"י שאמר ה' למשה נתתיך אלקי' לפרעה שהוא בחי' ואם זרוע כאל שביכולתו לעשות מתהו תיקון הנה עי"ז ע"י האותות והמופתי' והביזוז שאח"כ עשו אותם כמצולה שאין בה דגים כלל כו' כי בררו הכל להיות נכלל בבחי' התיקון כו'. ועוי"ל שזהו ע"י אור מבחי' עקודים שלמעלה מהשבירה ותיקון שהם בחי' נקודים וברודים, וכמו ענין המן שירד בזכות משה שהי' ג"כ מבחי' זו.

ועפ"ז יובן דברי רשב"י בפ"ק דברכות ד"ז ב' דאמר מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז והיינו כי הי' הארה ממדרגת משה שהי' אלקי' לפרעה שהוא בחי' זרוע כאל הוא יכול לעדות כל גאון וגובה וע"ד כי גאה גאה גיאה על גוותניא כו' שמתגאה על כל הגאים כו'. ולכן הי' יכול לאמר על עצמו אנא סימנא בעלמא שזהו מצד רוממות נשמתו שהוא אלקות ממש להיותה מבחי' אצי' הוא בחי' גילוי ההעלם