לח

והיינו בכדי להאיר בבי"ע, ולכן הארץ דוקא תוציא צמחה מאין ליש, אבל משמי' לא נצמח מאומה להיות כי כמו והחכ' מאין תמצא כן מאין דמל' מתהוה בי"ע, שכח זה בארץ מל' דוקא, וכל מה שנותני' לז"א הוא בשביל שפע למל' שהוא ע"י ז"א. ולכן בזמן הגלות הצדיק אבד מלקבל ברכאין כו'. גם כי המל' יורדת לברר בירורי' דבי"ע. וז"ע ואתה אלקה בתחתוני' שע"י הבירורי' ממשיכי' גילוי אוא"ס ע' בביאור ע"פ את שבתותי תשמורו.

ושורש ענין מה שקרא ליעקב אל הוא, כי אל הוא נהירו דחכמתא, וי"ל בב' דרכי', הא' ע"פ מ"ש בס"י בל"ב נתיבות פליאות חכ' חקק כו', שבד"כ נחלק על ל"ב נתי', וכתי' נתיב לא ידעו עיט, שיש נתיב אחד שלא ידעו, וכמו שבשערי' דבינה שער החמישים לא נתגלה כ"א למשה קודם הסתלקותו שעז"נ ותחסרהו מעט מאלקי' דבינה, רק בעת עלייתו בהסתלקותו, ולכן לעליוני' נדמה כו' שזהו שער החמישי', כן בחכ' נתיב אחד לא ידעו עיט, ונשארו ל"א, והוא בחי' מעשר ממחצה דתר"ך שהם ש"י עולמות דא"א, וזהו קראו ליעקב אל. והדרך הב' הוא כי קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה עולה ש"י מחצה מתר"ך אורות דכתר שמתלבשי' באו"א, ובחי' אל היינו מעשר מיש, והוא בחי' מל' דאבא הנמשך ביעקב שהוא מדות דאצי' ת"ת וכמ"ש בזהר ע"פ ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז כו', וא"כ מה שנק' יעקב אל זהו ע"ד יחוד אוא"ס בכלי' דאצי' דאיהו וגרמוהי חד. אך צ"ל איך יתכן זה על יעקב שלמטה שהי' רק מרכבה לת"ת ז"א דאצי' ולא ז"א ממש.

וילה"ק מ"ש רבינו ע"פ מ"ש בזח"ב פ' בא דל"ח א' מאן פני האדון ה' דא רשב"י, דאיך אמרו זה על הנברא, דהנה כתי' למען אחי וגו' שלום בך, ופי' שלום הוא השפעת יסוד ז"א במל' בחי' שפע הפנימי', ואומר שלמען אחי נמשך השפעה והמשכה זו. וי"ל מי הם אחי, גם צלה"ב מ"ש בזהר דרשב"י אמר על עצמו אנא סימנא בעלמא שלכאו' זהו רוממות והתנשאות מאד שאין זה מדרכי הצדיקי'. אך הענין דבראשית האצי' עשר ספירות באורות וכלים נאצלו עמהם בחי' נשמות