לו

שתכלה רגל מן השוק להעלות רגל השמאל ואז יהי' קץ הימין, אמנם יש קץ דשמאלא וזהו קץ הימים דקין, ובזהר פי' דמקץ הוא הוא קץ דשמאלא שמזה נמשך וישכחהו, ועד"ז פי' בת"א קץ ותכלה לבחי' השנתיים ימים שזהו קץ הימים דקין, אמנם האריז"ל פי' קץ הימין כנ"ל.

ולהבין ענין השנתיים ימים כי יש ב' בחי' שנה, הא' בנוק' כמ"ש בזח"ג תצא דרע"ח ב' ע"פ נקי יהי' לביתו שנה הם י"ב ירחין י"ב בקר, והשנה מל', ונק' שנה ל' שינוי שמשם ואילך התחיל עולם הפירוד הנראה ליש ודבר נפרד, וכמו ימי הלבנה שנ"ה שנק' יומין תתאין בזח"ג פנחס ד"ר, והיינו להיות הלבנה משנה אור החמה, וכולד בבטן אמו (אמנם זהו למעליותא). ויש שנה בדכורא יומין עילאין והיינו ת"ת נק' שנה בחי' שמש, או בינה. ואפ"ל שזהו גילוי אני ה' לא שניתי, ולכן ל"ת הם שס"ה כמנין כו' גילוי שמש ה' לא שניתי, וי"ב ר"ח י"ב גבולי אלכסון דז"א, וא"כ התחברות שנתיים ימים ב' בחי' שנה וב' בחי' יומין ע"ד משכו יומין עילאין כו' כימי השמי' כו', ואז עלה זכרון יוסף ע"ד מלכיות זכרונות מל' ויסוד, ופי' זכרונות ע"ד וגם את נח כו' זכרת, וזכרתי את בריתי יעקב שהוא ענין ההנהגה שלמעלה מהטבע שבחי' זו נמשך מעלמא דדכורא, יומין עילאין, משא"כ מנוק' בחי' טבע הבריאה יומין תתאין, וגם איש דרכו לכבוש, לכן דוקא ע"י חיבור שנתיים ימים כו' המשכת יומין עילאין ע"ד כי ה' הוא האלקי' עלה זכרונו של יוסף להיות ופרעה חולם עד שנמשך לו הגאולה שלא ע"י סדר והנהגה, וכמארז"ל שראה עולם חדש אתמול כו' והיום כו', וכ"ז נמשך לו מדרגא דילי' יוסף ל' תוס' אור להיות חיבור שנתיים. והנה בת"א פי' שנתיים ימים זהו ענין שעשועי' יום יום, וי"ל כי מקור יחוד ו"ה בחי' שנתיים הוא ע"י יחוד י"ה יום יום, יחוד או"א ואח"כ זו"נ, וכענין ב' בחי' חו"כ כלתה נפשי כלה שארי, וכ"ז המשיך יוסף ע"י מסירת נפשו לה' והיסורי' שעברו עליו מחמת שעמד בנסיון.

ומעתה יובן ענין קץ שם לחשך דהנה בפרד"ס ע' חשך כ' ג' מיני חשך, הא' בכתר, ב' גבורה, ג' בקלי', והיינו כי ע"י הבירור דחשך דקלי' עי"ז יאיר אור חשך דכתר דלית מח' תפיסא בי' כלל, אוכם הוא כו', וזהו שפי' רש"י קץ שם המקום לשמים שימלחו כו'. ובעבודה חש"ך זהו חמור שור כלב, חמרא בתקופת תמוז קרירא לי' שמש ה' לא שניתי ומ"מ הוא בקרירות, שור נגח, כלב חוצפה