כט

כשהוא בכדור השמש הוא ביתר שאת, וזה שיאיר האור והשם הוא ירידה והשפלה, וזהו ההפרש בין מלכותך לבחי' מלכות כל עולמים, מלכותך הוא בחי' מל' דא"ס שהוא בחי' האור כמו שהוא כלול בעצמותו. ולכן נאמר לשון נברא שמשמע מאליו, כי לשון בראת הוא בחי' כח הפועל בנפעל לשון זה אינו שייך כ"א בשם אלקים שהוא האור המאיר לכל נברא בפרט, אבל בשם הוי' הוא לשון ונבראו מאיליו וממילא, ואם בשם הוי' נאמר לשון נברא מכש"כ בשמו שהוא מל' דא"ס. וזהו לשון נברא העולם ולא בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל וכן בנוסח שלנו נאמר אתה הוא לכן אומרים לשון נברא וזהו מלכותך. ומלכות כל עולמים הוא מל' דאצי' שהוא האור כמו שמאיר להוות עולמות בי"ע, שזהו פי' מלכות כל עולמים שמהווה כל העולמות שבד"כ נחלקים לג' בחי' בי"ע כמ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, בראתיו הוא בחי' בריאה יש מאין כמו באדם אותיות המח' הם ראשית הגילוי, הגם שיש אותיות בקדמות השכל ג"כ אבל אינם מורגשים עדיין, וראשית ההרגש הוא במח', אך מח' הוא עדיין העלם כי אם יחשוב כל היום לא ידע זולתו כ"א כשבא אח"כ בבחי' הדבור שבא לגילוי בדיבור בחי' ההעלם שבמח' שהדיבור מגלה העלם מחשבתו. ועד"ז יובן למעלה שבחי' בריאה נק' חשך והעלם, ויצי' נק' אור כמ"ש יוצר אור ובורא חשך, והיינו שבחי' יצירה מגלה העלם הבריאה, וכענין חומר וצורה שהצורה הוא ציור הדבר מגלה העלם החומר כו', ובד"כ בחי' בריאה הוא בחי' ג"ע תענוג הנשמות ויצי' הוא בחי' עולם המלאכים. אף עשיתיו עולם הגלגלים. ובכללות בחי' ההשתל' נחלק ג"כ לג' בחי' והם ג' מיני אדם, אדם דבריאה בחי' א"ק מח' הקדומה, ואדם דיצי' הוא בחי' כתר בכלל, ואדם דעשי' הוא בחי' אצי', וזה"ע מ"ש בהבראם בה' בראם שתמונת הה"א הוא ג' קוין ששני קוין מחוברים וקו א' הוא נפרד, והוא מרמז שב' עולמות בריאה ויצי' הם מחוברים זל"ז והם בבחי' הביטול ביותר וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים, אף עשיתיו הפסיק הענין, שזהו כמו רגל השמאל שבה"א שהוא נפרד ונפסק מן הב' קוין להורות על המקור לבחי' העשי' ועוה"ז הגשמי כו'.

והנה מצד ירידת ההשתל' נשתלשל בחי' מצרים דקליפה ג"כ, כי את זה לעו"ז עשה האלקי', שכמו בקדושה יש ד' בחי' אבי"ע כמו"כ בלעו"ז יש ג"כ ד' בחי' אלו והוא בחי' ק"נ וגקה"ט, נוגה הוא בחי' אצי' דקליפה וגקה"ט הם בחי' בי"ע, וז"ע מצרים דקליפה, וכדי להיות יציאת מצרים א"א להיות מבחי' ממכ"ע, שהרי מבחי' זו משתלשל בחי' מצרים, שמצד ריבוי ההשתלשלות נשתלשל להיות גם ד' בחי' דלעו"ז כנ"ל שהם הם המצרים כו', כי ע"י המצרים והגבלה דקדושה נעשה מזה ריבוי ההעלמות וההסתרים, כי עולם הוא מלשון העלם והסתר, עד שמתהווה מצרים דקליפה. ולכן כדי לצאת מבחי' המצרים האלה זהו ע"י גילוי בחי' היותר עליונה, והיינו בחי' מלכותך בחי' מל' דא"ס, וזהו"ע עד שנגלה עליהם