כז
כי עמך מקור חיים [הנחה מוגה]
בס"ד. פ' וישב, חנוכה. תרל"ב.
הנחה.
כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. וצריך להבין מהו באורך. ויובן בהקדים ענין נס חנוכה שקבעו בנרות להורות על טהרת השמן ולכאו' אינו מובן למה קבעו עיקר הנס על טהרת השמן, והלא הי' ג"כ הצלת נפשות כמ"ש ורבים ביד מעטים כו' והי' צריך לקבוע עיקר הנס ע"ז, ולא די שלא קבעו עיקר הזכרון ע"ז עוד זאת שעשו עיקר מטהרת השמן וע"ז לא עשו שום זכר. אך באמת עיקר כוונתם הי' להשכיחם תורתך, וזהו שטמאו כל השמנים שבהיכל כי שמן הוא חכ"ע חכמת התורה, ומצאו פך אחד של שמן חתום בחותמו של כה"ג להורות על החזרת אור התומ"צ, לכן עיקר הנס בנרות להורות על אור התומ"צ, ומה שאמרו ורבים ביד מעטים כו' היינו אם לא היו נשמעים להם לבטל תורה, אבל עיקר כוונתם הי' ביטול תורה ולכן קבעו בנרות. וענין הנרות הוא כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור, ולכן ארז"ל עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה, כי מצוה נק' בשם נר וכמו שיכולים לכבות אור הנר כמ"כ עבירה מכבה מצוה, אבל תורה נק' בשם אור וכמו שאור היום אין יכולים לכבות כן אין עבירה מכבה תורה. וצ"ל הלא אור התורה יש ג"כ בזמה"ג ולמה נא' דוקא על לע"ל באורך נראה אור.
והענין הנה איתא במד"ת משל לאחד שהלך בלילה באפילה הדליק את הנר להאיר את החשך וכבה, הדליק נר שני וכבה, הדליק נר שלישי וכבה, אמר עד מתי אני מתייגע אמתין עד אור הבוקר, והיינו שאור הבוקר אינו כבה, כך אמרה כנס"י לפני הקב"ה, בגלות מצרים עמדו משה ואהרן וגאלום וכבה כי גלו לבבל, עמדו חנניא מישאל ועזרי' וגאלום וכבה שגלו ליון, עמדו חשמונאי ובניו וגאלום וכבה שגלו עוד, אמרה עד מתי אני מתייגע להגאל ע"י בו"ד, אמתין עד אור הבוקר, כמ"ש אל ה' ויאר לנו, שהגאולה שע"י בשר ודם נק' בשם נר אבל הגאולה שע"י הקב"ה נק' בשם אור. וזהו באורך נראה אור שהגאולה תהי' ע"י הקב"ה ותהי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.