כ

כי לא רצו לאבד גופם, רק לבטל התורה, ולכן לא עשו עיקר מהצלתם כ"א ממציאת שמן טהור לרמז על אור חכ' התורה, ולהבין זה צ"ל מ"ש כי נר מצוה ותורה אור שנמשלו המצות לנר ותורה לאור, וארז"ל עבירה מכבה מצוה כמשל הנר שנכבה, ואין עבירה מכבה תורה, כמשל האור שאינו כבה.

והענין יובן בהקדם מ"ש כי עמך מקור חיים באורך נראה אור (וצ"ל למה אינו די באור התורה שנק' תורה אור, ומהו ענין שבאורך דוקא נראה אור). הנה במ"ת ע"פ זה א"ר יוחנן עובדא הוי בחד ב"נ הי' מדליק את הנר בלילה והי' כבה ומדליקו, כבה ומדליקו, אמר עד מתי אהי' מתייגע והולך ממתין אני עד שתזרח השמש ואני הולך לאור החמה, כך ישראל נשתעבדו במצרי' עמדו משה ואהרן וגאלום חזרו ונשתעבדו בבבל, וחוזרי' ונגאלי' ע"י חנני' מישאל ועזרי', חזרו ונשתעבדו ליון ונגאלו ע"י מתתי' חשמונאי ובניו וזהו הנס דחנוכה, חזרו ונשתעבדו, אמרו ישראל הרי נתייגענו נגאלין ומשתעבדין אין אנו מבקשי' שיאיר לנו בו"ד למטה אלא הקב"ה שנא' אל ה' ויאר לנו, זהו שאמר משה בגאולת מצרים מי אנכי, דלכאו' תמוה, אלא כי משה רצה שיהי' ע"ד הגאולה דלע"ל, ולכן א' האם אני הוא האנכי שאמרת ואנכי אעלך גם עלה (והגם כי זה קאי על יצ"מ מ"מ נא' גם עלה לכן י"ל דקאי על גאולה אחרונה) ואמר זה בכדי שיהי' ע"י הקב"ה שלא ע"י בו"ד. גם צ"ל מה שבגאולה דלע"ל כתי' כי לא בחפזון כו' הלא ע"י החיפזון דיצ"מ לא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים שזהו [מבחי'] גדול מאד, וצ"ל פי' מלך מלכי המלכים.

הנה איתא בפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, וכן אנו אומרי' אתה הוא עד שלא נברא כו' וכתי' ג"כ יהללו ש' הוי' כי הוא צוה ונבראו, שלכאו' צ"ל ל' נברא דהל"ל בראת וכמ"ש בראשית ברא אלקים. אך הענין הוא דהנה התהוות כל