יב

פדה בשלום נפשי

בס"ד. (ש"פ וישלח י"ט כסלו, ל"ב).

[zman_begin]וישלח, י"ט כסלו[zman_end]

פדה בשלום נפשי כי ברבי' היו עמדי, וארז"ל (ברכות ד"ח א') אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני כו', ופי' רש"י תורה וגמ"ח נק' שלום דכתי' וכל נתיבותי' שלום, וע"י גמ"ח מתרבה אחוה ושלום, ומתפלל כו' זהו כי ברבי' היו עמדי. ויש להעיר ממ"ש והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וארז"ל בילקוט ע"פ כי חלק הוי' עמו שקאי על יעקב שהי' שלישי לאבות, והי' בחיר שבאבות.

וביאור הענין בהקדם מארז"ל במד"ר האבות הן הן המרכבה ולכאו' צ"ל מהו שייך על האבות שהן מרכבה, שחיות המרכבה דבי"ע הם ממה שנפל בשבה"כ בבריאה, ושורשן מלפני מלך מלך, ולכן רב כוחם להעלות, ונק' מרכבה ע"ש שבטלי' כסוס כו', אבל האבות הם מאצי' דאיהו כו' חד איך יקראו מרכבה.

ויובן בהקדים ענין המרכבה שהם נושאות את הכסא עם בחי' אדם, אדם התכללות ג' קוין כמו תמונת אל"ף יו"ד כו' וקו באמצע המחברם, וכללות הג' קוין נק' אדם גימ' מ"ה שם הוי' במילוי אלפין, וצ"ל הלא שם מ"ה הוא ביטול כו' במקורו ואיך יקרא אדם ג' קוין, אך באמת הא בהא תלי' דלהיותו התכללות ג' קוין זהו ע"י ביטול. והענין כי חסד דרועא מים יורדי', וגבורה הסתלקות האורות מלמטלמ"ע ועבד הלוי, והקו מחברן, ונודע כי להיות מחבר שני הפכי' צ"ל הארה והמשכה מבחי' עליונה ששם בטלי' כו' ואין שם דבר והפוכו הסתלקות והמשכה, כי זה שייך במרכבה רצוא ושוב, אבל שם הכל בטל ממש בלי שום הסתלקות ובלי שום המשכה, ומשם נמשך