ז

והענין הוא דהנה במד"ר במקומו רפמ"ד העירו מפסוק אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסי' בו, רב א' לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, וכי מה איכפת כו' אלא כו', ומשמע שעי"ז נעשה לו מגן שע"י צרופה הצירוף דמצות נעשה מגן כו', ואח"כ דרש זה על אברהם צרופה שצירפו בכבשן האש, מגן אנכי מגן לך.

והענין הוא דהנה קיים אברהם כו' וא"כ מהו ההתחדשות ממ"ת, אך הענין הוא שההפרש הוא בשני דברי', הא' שאברהם קיים ע"י מס"נ בפועל ממש ובהתקשרות עצומה עד שאמרה מדת החסד כו' שהרי אברם כו', ובס' ארחות צדיקים שהי' נדיב בכל הג' דברי', אבל במ"ת שניתנו המצות הנה ע"י קיום המצות ממשיכי' כו'. שני' אם שאברהם קיים במס"נ, מ"מ לא הי' יכול להגיע בעבודתו מצ"ע למעלה משורש הנבראי', והראי' מעין עיטם שהי' גבוה מקרקע העזרה ך"ג אמה, וא"כ גם ע"י מס"נ לא הי' מגיע למעלה משורש הנבראי' אבל ע"י המצות אשר קדשנו במצותיו, אשר תענוג, וקדשנו בקדש העליון במצותיו שהוא מקיים, ולכן ארז"ל ע"פ שמן תורק כל המצוות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמריקין כו', ונמצא כי ההפרש הוא בשני דברי'.

אמנם כ"ז הוא ע"פ שורת הדין אבל מחסד הקב"ה שהוא רב חסד לכן גם שכר אברהם הוא נצחי, וזהו שכרך הרבה מאד שהוא נצחי שזהו ריבוי שאין כמוהו היינו לפי שאנכי מגן לך שמבחי' אנכי נמשך לך להיות מגן, כמו שע"י קיום המצות נמשך מבחי' תענוג אשר קדשנו במצותיו, בחי' אנכי מי שאנכי, כן לך הגם שאתה מקיים המצות בעבודתך שהיא גבולי מ"מ יומשך לך מגן מבחי' אנכי, והטעם