תט

התורה היא עוז ותושי' עוז לנה"א ותושי' לנה"ב, כי מתיש כחו של נה"ב, ע' מזה בד"ה בחדש השלישי בת"א, וזשארז"ל בסוכה דנ"ב ובקידושין דל"ב תני ר"י אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד (פרש"י מנוול יצה"ר) אם אבן הוא נימוח, פי' בלק"ת בד"ה האזינו הנ"ל סי' ה' שאפי' אם לבו מטומטם כאבן, יכולה להמחות ע"י התורה שנמשלה למים (בישעי') כי ע"י התורה נמשך ממים העליונים ונק' מטר ארצך, וי"ל שקאי על דברי אגדה שבתורה (וכמשנ"ת בד"ה מהיכן זכו (ך"ח) באורך) שדברי אגדה יכולים לפתוח לבו של אדם הן בענין ההעלאה להיות נגילה ונשמחה בך בעצמותך, וכן בענין ההמשכה להיות מכיר את מי שאמר והי' העולם כו'. ופי' משכהו לבהמ"ד היינו שימשכהו בדברים שזהו אדעתא דנפשי', ועי"ז אח"כ מתוך שלא לשמה בא לשמה לשם התורה היינו להמשיך אא"ס בתורה, וכענין טל תורה.

והנה התורה נתלבשה בענינים גשמי' כשר ופסול כו', והיינו שזהו"ע בירור ניצוצי' דתהו, כי ז' מלכים דתהו קדמו לתיקון שזהו"ע לפני מלך מלך לבנ"י ונפלו בשבה"כ, ומה שנתברר מיד ירשו פרצופי האצי' כמ"ש מזה בלק"ת מהאריז"ל בפ' נחלות ובכ"מ, וזהו"ע ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, עדות אינה עצם הדבר, ויקם עדות ביעקב, להיות כי ע"י העדות הם המצות שנתלבשו בגשמי' דוקא, עי"ז מבררי' כל דברים הגשמי' שמקבלים חיות מנוגה להיות עולים ונכללים בשרשן הראשון דתהו, ועי"ז יתוסף תוס' אורות בכלים דתיקון, וכמ"ש בע"ח שכל הנימין והשערות הם מבירורי' דרפ"ח ניצוצי', שעיקר הבירור הוא בעוה"ז דוקא, וע' בלק"ת סד"ה האזינו השמים הא' שגם בבחי' יערוף כמטר נמשך הארה מבחי' הפנימי' המתלבשת בבחי' המזלות שזהו"ע שיורי טלא דבדולחא, והיינו כי ע"י הבירורים שמבררים ע"י המצות נמשך בחי' האור תורה הנ"ל בחי' שיורי טלא הנ"ל כו', וכשהוא מתקן עצמו ללמוד תורה ע"מ לעשות ועושה בכוונה כדבעי אז הוא משתמש באור תורה כו' ובריבוי העבודה יוכל לבוא למדרגת הראי' דאור הגנוז שיש בתורה ע"ד ראב"ש וכנ"ל, וכ"ז הוא ע"י הבירורים שמברכים מניצוצות דתהו דוקא, ששם הי' האור בריבוי דוקא כנודע, וכמ"ש בביאור ע"פ בחוקותי שלא נדפס שענין הריבוי אינו שאור זה גופא הי' בריבוי כ"א שהוא אור עליון גבוה הרבה מבחי' האור דתיקון, וכענין ההפרש בין אור שנברא ביום א' להאור שנשאר אחר המיעוט כמ"ש במ"א באריכות.