תג

ברוך תהי' מכל העמים

קיצור ורשומי דברים, תרכ"ט

ברוך תהי' מכל העמים לא יהי' בך עקר כו'. וארז"ל (בכורות דמ"ב ב') עקר מן התלמידים, ובמד"ר (עקב) עקר ועקרה מן התשובה, ומביא המעשה שרכב ר' יונתן אצל טיפולין של כותים כו', עד שהבהמי השיב לו תשובה מפסוק ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים ואפי' שבא"י, כפי' הרמב"ן בשם פרקי דר"א שגם בא"י הי' המים על פני כל הארץ, רק ששם לא נבקעו מעינות התהום, וגם הגשם לא הי' רק שבאו שם המים מחו"ל, וקרי ר"י עליו לא יהי' בך עקר ועקרה מן התשובה, ובבהמתך אפי' בבהמות שבך, ונמצא שמפרשים הפסוק על התורה. ובעה"ט כתב שהפסוק מתחיל בבי"ת ומסיים בכ"ף שזהו"ע כ"ב אותיות התורה, ולפ"ז כי ענין הברכה שבפסוק זה הוא בחי' הברכה שיש בתורה שמרומזת בתיבת שלום, שהוא כמו ברכתו של הקב"ה שלום שיש בה גם מעלת התפלה, כי יש בכלל מאתים מנה כמ"ש בד"ה אריב"ל כל כהן שמברך כו', וצ"ל מהו שייך לעמים.

ובירושלמי (ספ"ח דברכות) ע"פ זה א"ר תנחום אם ברכך גוי ענה אחריו אמן שנא' ברוך תהי' מכל העמים, נמצא שמפרש שהברכה הוא מכל העמים דוקא, שהעמים יברכו את ישראל, ולא כפי' הפשוט שתהי' ברוך יותר מכל העמים כ"א שהברכה תהי' מכל העמים, וכענין והייתם לי