שצד

הענין הוא דהנה בכ"ד שנברא בשי"ב יש בכל דו"ד חומר וצורה, פי' שהחומר הוא בחי' גוף דבר ההוא בכלל כמו השמים או הארץ או שארי הנבראים שבדצח"ם הנה הדבר ההוא בכלל הוא בחי' החומר, והצורה הוא ענין ציור הדבר איך ומה שהוא כמו שהשמים והארץ יהי' כדורי', ומן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ועובי הרקיע ת"ק שנה, ובין כל רקיע ת"ק שנה, נמצא צ"ל שטח כדור השמים כך שיוכל להקיף הארץ ושיהי' המרחק ביניהם כך, או השמש והגלגלים יהי' גלגלים מאירי', וכמו"כ בכל פרטי דצח"ם שיהי' עגולי' או בעל קרנות או משולש או ציור אחר במראה ושטח זהו הנק' צורה. ועפ"ז יובן שורש ענין צער הנשמות במה שמתגלגלי' בבע"ח או צומח וכדומה, שלהיות האדם יש בציור גופו שם הוי' כנודע שהראש הוא תמונת היו"ד והגוף הוא תמונת וא"ו וה' אצבעות שביד וה' אצבעות שברגל הם ב' ההי"ן, והיינו לפי שנפש האדם היא חלק אלק' ממעל כמ"ש כי חלק ה' עמו שהוא בחי' חלק ה' ובעבודה היו"ד הוא בחי' חכ' וה' בחי' התבוננות, ו"ה הוא בחי' מדות ודבור, וקוש"י הוא בחי' ביטול שלמעלה מן החכ' כמ"ש בזה בכ"ד בלק"ת ומהם בד"ה ולא אבה, ובד"ה ראה, וע' בד"ה ועשו לי מקדש בענין ההשתחואה שבבהמק"ד שז"ע הבטול שלמעלה מן השכל, וע' בד"ה את ה' האמרת היום בענין חלקי ה' אמרה נפשי, ולכן כדי שיהי' הגוף חומר מוכן