שפד

כו'. הנה אנו רואים שהיין הוא כנוס בענבים ואינו ניכר כלל אם יש יין בהענבים א"ל (ואינו כמו שמן שרואים שהזתים אגורים מן השמן ויש בהם שמנוניות, משא"כ היין הוא מובלע בבשר הענבים ואינו ניכר כלל אם יש בהם יין א"ל), והרי היין כשדורכין אותו מן הענבים הרי הוא יוצא מהעלם אל הגילוי, ולכן פעולתו ג"כ לשמח אלקי' ואנשים היינו להוציא מהעלם אל הגילוי כי ענין השמחה הוא שיוצא מהעלם אל הגילוי כמשל המלך שהוא טמיר ונעלם מעין כל בחדרי חדרים ובעת שמחתו הוא מתגלה לעיני עבדיו ולעין כל, כי השמחה גורם הגילוי ולהיות מעשה היין שיוצא מהעלם אל הגילוי לכן פעולתו לגרום שמחה שהיא ג"כ יציאה מהעלם אל הגילוי כנ"ל. ופי' ענין שמשמח אנשים, להיות כי באדם יש ב' בחי' כחות הא' הוא בחי' כח חיצוני המחי' את הגוף שהוא ע"י האכילה שמהמאכל נעשה דם והדם הוא הנפש להחיות את הגוף, והב' הוא בחי' כח פנימי היינו בחי' הכח שיש בכאו"א מישראל שיוכל ללמוד ולהתפלל כו', אשר גם כח זה נמשך מהדם שהדם הוא הנפש הוא הנותן כח שיוכל ללמוד ולהתפלל אכן כח זה הגם שישנו אמנם הנה הוא בהעלם וז"ע בחי' אה"ר שהיא בהעלם כו', ולכן כאשר נכנס יין יצא סוד היינו בחי' האהבה שבהעלם שנלקח מבחי' פנימיות החיות כו', והיינו מטעם הנ"ל שהיין הוא כנוס ומובלע בהענבים כנ"ל, וגם מפני שהיין הוא אדום לכן פעולתו להוציא מהעלם אל הגילוי בחי' רביעית דם שהנפש תלוי בו שהוא בחי' הכח פנימי כו'.

ומבשרי אחזה שכשם שיין משמח אנשים, ככה עד"ז יובן בענין יין המשמח אלקי' כו', דהנה נודע שיש ב' שמות הוי' ואלקים וע"ז נא' כי אל דעות ה' ד"ע הוא איך דכולא קמי' כלא חשיב ולמעלה הוא היש האמיתי ולמטה הוא אין ואפס וכל מה שקמי' יותר הוא יותר כלא חשיב, ובחי' זו נמשך מבחי' שם הוי' כו' כנודע, ויש בחי' ד"ת הוא שהבריאה היא יש מאין שלמטה היש ונתהוה מאין כו', אשר בחי' זו נמשך מצד שם אלקים המעלים ומסתיר על אור ה' וקדושתו, אמנם הנה גם בשם אלקים יש בחי' הוי' שמאיר בו וכמ"ש כי ה' הוא האלקים ונת' בזהר שכולא חד בלא פרודא כו', אכן הוא בהעלם וע"י היין יצא סוד בחי' סוד ה' כו', וז"ע היין שממשיך מהעלם אל הגילוי היינו שממשיך שיהי' נמשך בחי' גילוי הוי' מה שהי' תחלה בבחי' סוד כו'.

והנה שרש המשכת ש' הוי' בחי' סוד ה' הוא ע"י האבות והשבטים, וז"ע יוסף בחי' יסוד יו"ד סוד, פי' יו"ד רומז לשם הוי' שהוא האות ראשונה