שנא
מימי קדם, בי נשבעתי נאום ה' אותה השבועה הי' בחדש תשרי, באחד לחדש זה אברהם וכמ"ש אחד הי' אברהם, מקרא קדש זה יעקב, יום תרועה זה יצחק.
ולהבין זה צ"ל מקודם מ"ש בכסה ליום חגינו ואיתא בזהר ע"ז שהס"מ בא לקטרג על ישראל ואומרים לו אייתי סהדי והוא אזיל ואייתי עמי' שמשא, ואומרים לי' אייתי סיהרא וסיהרא מתכסה באתר דאתמר בי' במכוסה ממך אל תחקור ובמופלא ממך אל תדרוש, וזהו בכסה, וכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת כו' ועי"ז נתבטל הקטרוג שלו לפי שאין לו עדים. דהנה שמשא וסיהרא הן עדים וכן שמים וארץ הן עדים וכמ"ש העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, וכן איתא בזהר שאנשי ביתו מעידין עליו אנשי ביתו הם רמ"ח אברי' דילי', ועיקר העדות הן שמשא וסיהרא, לפי שכתיב שמש ומגן הוי' אלקי' וישראל מונים ללבנה ע"כ הם עיקר העדות. ולכאו' אינו מובן זה למה צריך ה' לעדות הלא כתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וכן כתיב היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת ולמה צריך לעדות כו'. אך הענין הוא דהנה עדות הוא אותיות דעת, והיינו שמדעת נמשך העדות כי דעת נחלק לחו"ג, וחו"ג הן עיקר העדות, וזהו מ"ש ע"פ שנים עדים יקום דבר, דבר הוא בחי' מל' וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, דבר מלך שלטון, וע"פ שנים עדים יקום דבר שהוא בחי' מל' דהיינו ע"פ חו"ג כי הנהגת המלוכה הוא ע"פ שני מדות אלו חו"ג, וכמו שאנו רואים למטה שעיקר הנהגת המלוכה הוא עפ"י שני מדות אלו וכמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ, וכתיב והוכן בחסד כסאו, כי אם הי' בחי' חסד לבד הי' איש את רעהו חיים בלעו, וגם אם הי' ע"פ מדת הדין לבד לא היו יכולים לסבול את עומק הדין הקשה, וכך למעלה הנהגת המלוכה הוא ע"פ שני מדות אלו, וזהו עפ"י שנים עדים יקום דבר היינו שיהי' קימת המל', דהנה כתיב כרחל לפני גוזזי' נאלמה, אך כשמאיר בה בחי' חו"ג שהם עדים עי"ז נעשה קימת המל' דהיינו בחי' גילוי מלכותו, וזהו שאומרים מלכיות בר"ה דהיינו שיהי' גילוי בחי' מלכותו.
ולהבין זה בתוס' ביאור צ"ל מקודם מ"ש אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקי' שמשמע דהראת בבחי' ראי' ממש וכתי' וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים שמשמע שאינו אלא רק בבחי' ידיעה ולא בבחי' ראי' כו', אך הענין הוא דהנה כתיב אל דעות הוי' שיש ב' דעות הוי' ד"ע וד"ת, ד"ת הוא מאין ליש דהיינו שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע הגם שמשיגי' שהיש בטל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.