שיט

הרע מקרבך, ופעם נא' ובערת הרע מישראל, וכתיב וכל העם ישמעו וייראו, שע"י הדין והמשפט שעושים לעושי הרעה עי"ז יראו הנשארים לבלתי יבואו לעשות הרע כו', דהנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבלו עומ"צ שנת' בדרושים הקודמים שענין קבעומ"ש זהו כענין הקדמת נעשה לנשמע שה"ע בחי' ביטול הרצון לבעהר"צ, ואח"כ קבעומ"צ היינו שלא יעשה המצוה בדרך מצות אנשים מלומדה ובקרירות כ"א מצד היותו דבוק לבחי' אוא"ס ב"ה בעהר"צ, ומי מעכב שאור שבעיסה שע"ז הוא הציווי ובערת הרע מקרבך כו'.

והענין הוא דהנה באוה"ח פי' ע"פ ובערת הרע מקרבך, וז"ל אולי ירמוז לאותו שקראו הקב"ה בשם זה דכתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולזה אמר הרע פי' הידוע, והכוונה בזה כי כשיעשו משפט בכיוצא בזה מתבער הרע וניתש כחו ולא יתעצם בלבות בני האדם כאומרו מקרבך עכ"ל, והיינו כמארז"ל בסוכה דנ"ב ע"א שבעה שמות יש לו ליצה"ר הקב"ה קראו רע שנא' כי יצר לב האדם רע מנעוריו, וברבות פ' נח פל"ג ע"פ כי יצר לב האדם רע מנעוריו אבא יוסי התורתי אומר עלוב הוא השאור שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע שנא' כי הוא ידע יצרינו (תלים סי' ק"ג) וע' בבחיי פ' נח ע"פ כי יצר לב האדם, מנעוריו ארז"ל מנעוריו [משננער] לצאת ממעי אמו, וידוע שאין האדם מתחייב במצות שהוא מצד היצ"ט עד י"ג שנה, וזהו שדרשו רז"ל יצה"ר גדול מיצ"ט י"ג שנה וכן אמר שלמה כי מבית הסורים יצא למלוך (קהלת ד' י"ד) כי משעה שהוא יוצא מבית הרחם ששם הוא אסור ומוסגר כאדם המוסגר בבית האסורים מיד הוא רוצה למלוך והוא מבקש פי הדד ונמשך אחר התאוות, ומפני שהמלה היא חסרה אל"ף פירשוה ל' תרגום כי תרגום ויבאש וסרי.

ולהבין זה צ"ל מ"ש נודע בשערים בעלה פי' בעלה הוא בחי' אוא"ס קוב"ה כמ"ש כי בועליך עושיך כו', וצ"ל איך שייך לומר נודע בקודב"ה הלא לית מחתב"כ, וא"כ איך שייך לומר נודע שהוא השגה, אך הוא ע"י שערים. והנה בשערים יש ב' פירושים, הא' היינו כל חד וחד לפושע"ד ולפום