שיב

ונטעתם כל עץ מאכל, וזהו אחרי ה' אלקיכם תלכו לילך אחר מדותיו והנהגותיו, משמע מזה שהנטיעה היא מעלה יתירה כו' וצ"ל הלא ארז"ל ג' היו להוטין אחר האדמה קין ונח ועוזי', בקין נא' וקין הי' עובד אדמה, בנח נא' ויחל נח איש האדמה, בעוזי' נא' כי אוהב אדמה הי' משמע שענין שהיו להוטין אחר האדמה אין זה נחשב למעלה כ"א לגריעותא, והרי נטיעה היא בכלל עבודת אדמה, ולמה בנטיעה אמרו מה הוא לא נתעסק אלא במטע תחלה אף אתה לא תתעסק אלא במטע תחלה.

אך הענין הוא דהנה התורה נק' בשם נטיעה, וכמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו, ולכך נק' חיי עולם, דהנה התפלה נק' חיי שעה וכמשארז"ל רבא חזיא לרב המנונא דקמאריך בצלותא כו' מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, שהתפלה נק' חיי שעה, ולהבין מהו ענין חיי שעה, הענין הוא כי שעה הוא בחי' זמן שהוא בחי' מל' היינו בחי' מקור ושרש הזמן מלך מלך וימלוך, וזהו חיי שעה דהיינו החיות של שעה שהיא מחי' את הזמן ומקום שהיא בחי' נפש וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, כל עולמים הוא בחי' עולם, ודור ודור הוא בחי' זמן, וזהו מ"ש והר סיני עשן כולו, עש"ן הוא ר"ת עולם שנה נפש, עולם הוא בחי' מקום ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא בחי' החיות שמחי' את העולם וזמן, והנה נפש הוא בחי' אחרונה שמתלבש בהם וכמו שאנו רואים בנפש האדם שיש בו ה' בחי' נר"נ ח"י, ובחי' נפש היא בחי' אחרונה שמתלבש בדם להחיות אברי הגוף, וכמ"ש כי הדם הוא הנפש, משא"כ נשמה הוא בחי' שכל והשגה באלקות וכמ"ש ונשמת שדי תבינם, וגם בחי' רוח הוא למעלה מבחי' נפש, כי רוח החיים היא בלב, משא"כ נפש הוא בכבד כו', וכך למעלה יש ג"כ ה' בחי' נר"נ ח"י וכמ"ש נשבע ה' בנפשו, אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ובחי' נפש הוא בחי' אחרונה שהיא בחי' ממכ"ע שמתלבש בעולמות להחיותם כו', וזהו מ"ש בדור המבול לא ידון רוחי באדם לעולם, והיינו שמתחלה הי' מאיר בעולם בחי' רוח, וזהו שהיו מאריכין ימים הרבה, שיש שהיו חיים קרוב לאלף שנה, והיינו לפי שהי' מאיר בחי' רוח, וע"כ היו מאריכין ימים הרבה, משא"כ אחר חטא דור המבול כתיב לא ידון רוחי באדם לעולם שלא יהי' מאיר עוד בחי' רוח רק בחי' נפש לבד, וזהו מ"ש כלתה