ערה

כי בחי' זו יקר מכל התורה שלמד הב"י בכל שנותיו וא"כ מהו החטא ועון של נדב ואביהו, ואם הרצוא במס"נ נחשב לחטא ועון גבי נדב ואביהו איך תיקן פנחס ג"כ במס"נ גופא. וגם צ"ל הלא ארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עליהם עומ"ש תחלה ואח"כ עומ"צ, ונת' בדרושים הקודמים שענין הקדמת שמע בחי' קבעומ"ש הוא בחי' רצוא ותשוקה ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה להיות ועמך לא חפצתי כו' שלא יחפוץ לא בגעה"ת ולא בג"ע העליון ולא עוה"ב כ"א בחי' אוא"ס ב"ה עצומ"ה, וזהו פי' ועמך לא חפצתי כל מה שעמך היינו אפילו בחי' כי עמך מקור חיים ג"כ לא חפצתי, ועי"ז מעוררי' בחי' אוא"ס ב"ה בעל הרצון, ונמשך עי"ז להיות רצון דתומ"צ כמשנ"ת שם, וא"כ ה"ז ג"כ בחי' רצוא ותשוקה שאין למעלה הימנה, ומדוע בני אהרן בקרבתם בבחי' רצוא עד שכלתה נפשם ממש הנה נחשב להם לחטא ועון עד שפנחס תיקן החטא שלהם במה שקנא כו', שלכאו' זהו דומה לבחי' קבעומ"ש.

אך הענין הוא דהנה לשון רז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש בכדי שיקבלו עומ"ש תחלה ואח"כ עומ"צ שאין הפי' שיקבל עומ"ש לבד וישאר כך בבחי' הרצוא, כ"א תחלה יקבל עומ"ש ואח"כ יקבל עומ"צ בחי' שוב, והיינו כי בכדי שיהי' העבודה בבחי' המצות עבודה תמה ושלימה שיעשה המצוה מחמת היותו דבוק לבחי' אוא"ס ב"ה בעל הרצון לכן הוא עושה פרטי רצונותיו לזה צ"ל תחלה קבעומ"ש בכלל שהוא הקבלה לכל מה שיצוה לעשות, נמצא שקבלה זו אינה על פרטי הציוויים כ"א הקב"ע מבעל הרצון שמקבל ע"ע שכל מה שיצוה אותו יעשה, וה"ז בחי' קבלת אדנותו ית' שהקבלה הלזה הוא מה שמקבל ע"ע קבלת עול מלכותו ית', ואז העשי' מפרטי התומ"צ שהם פרטי רצונותיו מקושרים לבחי' הקב"ע שקדם להם שעושה ציוויו מפני שקיבל ע"ע מלכותו ית' ברצון, ואז העבודה שלימה כו', ולזה אמרו כדי שיקבל עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עומ"צ, אומרים תחלה היינו רק שקודם עומ"צ שהם פרטי הרצונות יקבל תחלה קבלת מלכותו ברצון ואז כל פרטי המצות מקושרים לבחי' אוא"ס בעל הרצון כו', אבל לישאר בבחי' הרצוא לבד אין זה עבודה שלימה כלל, וזהו כענין ב"ע הציץ ומת, שאין זה עבודה שלימה, כ"א כענין ר' עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום זהו עבודה שלימה כו', ומשארז"ל בענין ראב"ד שיצא נשמתו בבכי' זהו מדרגת הבע"ת, ונת' שם שניתנו להם לבושי' מאנשים אחרים שעשו מצות הרבה ולבסוף סרחו, שנותנים הלבושים ממעשה המצות שלהם לבע"ת, אבל עבודת הצדיקים הוא להיות ברצו"ש דוקא, וכמ"ש והחיות רצו"ש, שמתחלה הם בבחי' רצוא ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה, ואח"כ הם