עדר

שג"כ כחו בפה הי' והיינו שכוונתו הי' שכמו שישראל עושים לאמורי היינו הבירור דאמורי הוא ע"י הדבור בפה דתורה ותפלה כמו"כ שלח אחר בלעם שכחו בפה, ובלעם שרצה ג"כ בזה שבלה עם כנ"ל הלך בזריזות ואדרבה אמר עוד יותר מבלק כו' שאמר קבה כו', אך הנה כתי' ויהפוך ה' אלקיך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך ש' הוי' שבמאציל כמ"ש בלק"ת בד"ה ולא אבה, ושם נש"י קודם כמ"ש במ"א בענין בכורים בד"ה והי' כי תבוא בענין מחשבתן של ישראל שקדמה לכ"ד כו'. ויגר מואב, הגם כי באמת לא נלחמו ישראל עמהם היינו משום דכתיב אל תצר את מואב כו' אבל הם נתייראו כו', שהרי מחשבתם ש"י קדמה לכל דבר, ובעבודה ז"ע למה קדמה שמע שענין הקדימה זהו כמו הקדמת נעשה לנשמע עי"ז מעוררי' עד שרשם הראשון שקדמה לכל דבר, לכן ויהפוך כו'.