רסז

היפך זה, וכמ"ש בבעה"ט וכ"ה ביר"ג בשם פסיקתא, בלק בא ללוק דמן של ישראל, פי' דמן היינו תוקפם וחזקם, והיינו מה שישראל מתקיפי' א"ע להיות בבחי' רצוא ותשוקה ליכלל לאלקות שז"ע הקרבת הדם בעבודה שבחי' התוקף ועוז וכל רתיחת הדמים שיש לו לאדם לעניני העוה"ז יהפכנו לאלקות להיות בבחי' רצוא ותשוקה באלקות, כי עצם כח המתאוה לדברים גשמי' יכול להתהפך להיות בבחי' רצוא לאלקות, וזהו טוב מאד זה יצה"ר היינו לאחר הבירור שאז הוא טוב מאד ע"ד כמו בכל מאדך שהיא בלי גבול, וז"ע התוקף היינו בלי גבול למעלה מהגבלת הכלי, וזהו דמן של ישראל שה"ע התוקף של בחי' בכל מאדך לצאת מהכלי, ובלק בא ללוק דמן שלא יהי' בבחי' רצוא ותשוקה, כ"א להיות בבחי' רתיחת הדמים להבלי העולם וז"ע מ"ש לעלוקה שתי בנות הב הב שז"ע ההמשכה בקליפות, והיינו שע"י ריבוי רתיחת הדמים בהבלי עולם עי"ז יכול להיות נמשך אחר תענוגי' גשמי' שעי"ז יומשך חלילה תוס' יניקה בקליפות, וה"ז היפך אהרן כהנא רבא שודמ"ט המעלה נש"י למעלה ראש, והיפך אותיות נראה בחי' באורך כ"א שיהי' ח"ו חושך כפול ומכופל כו'. ובלעם הוא היפך משה בחי' שודמ"ל הממשיך המשכות אוא"ס בנש"י, וממשיך בחי' המשכת הדעת בנש"י כמשנ"ת מזה בת"א בד"ה ואלה המשפטים.

דהנה כתיב וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה, זרע אדם הם הנשמות שנמשכי' מבחי' אדם העליון שעל הכסא דכתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, והיינו בחי' נשמות דאצי' שהם הנק' בנים למקום, והיינו שכמו מעלת האדם שיש לו דעת והשגה והרגשה כך אלו הנשמות יש להם דעת גדול באלקות, ופי' דעת אין ר"ל הידיעה לבד אלא בבחי' הרגשה ממש, וזרע בהמה הם הנשמות שאין להם דעת כ"כ באלקות, והיינו הנשמות דבי"ע שהם כמעט כל הנשמות שבדורותינו אלה, שהנשמות דאצי' בני עלי' הם שמועטי' המה, ואפי' בדורות הראשונים כו', ואין ר"ל שאין להם שכל והשגה