רנט

טעם כו'. והפי' הב' הוא לשון חקיקה כמשארז"ל במד"ר חוקות שבהם חקקתי שמים וארץ. הג' לשון הטריפני לחם חוקי שהוא בחי' חוק שלא ישנה את תפקידו וכמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חוקם כו', וכל הג' פירושים יש בבחי' פרה אדומה.

ולהבין כ"ז, הנה כל התורה היא בחי' תושב"כ פי' תושב"כ כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה שהוא כדמיון הכתב בדיו ע"ג הקלף שהם משני דברים נפרדים ומחברים אותם יחד בתמונת האותיות כו', אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי' שאינם מדבר נפרד כלל כ"א מיני' ובי'. והנה באברהם ארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ולכאו' יפלא איך קיים כל התורה הלא יש כמה מצות התלויות בארץ והרבה מצות שתלוים ביצ"מ כמו תפילין, ואיך קיים אותם, אך הענין הוא בהיות ידוע כי בד"כ התורה היא בחי' רצו"ש כמשי"ת ואברהם קיים כל התורה ברצו"ש שזהו שנא' בו הלוך ונסוע הנגבה שזהו כמו והחיות רצו"ש שהי' תמיד בבחי' מרכבה וביטול ליכלל וליבטל אליו ית' שזהו כמו רצו"ש דתורה שנא' מימינו אש דת, אש הוא בחי' רצוא ומים הוא בחי' שוב, ואברהם קיים זאת ברצו"ש עצמו לכן קיים אברהם כו'.

וביאור ענין רצו"ש, הנה הרצוא הוא ברשפי אש ליכלל וליבטל אליו ית' שלא ירצה בשום דבר זולתו ית' שזהו מ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים, פי' מות ורע הוא בחי' תענוגי עוה"ז השפל והגשמי, וחיים וטוב הנה טוב הוא בחי' ההשפעה שבג"ע, וחיים הוא מקור השפעת תענוגי' רוחני' שבג"ע, לכן ובחרת בחיים היינו בבחי' כי עמך מקו"ח כו', וזהו בחי' הרצוא, ובחי' השוב הוא בחי' עול מצות וזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך דהיינו בחי' אהבה שבלב שהיא בחי' רצוא שתהי' בכל לבבך דהיינו בחי' רצוא שלם, ואח"כ אם רץ לבך שוב לאחד דהיינו בחי' בכל נפשך כפשוטו היינו לקשר ג' לבושי הנפש בחי' מחדו"מ שהמחשבה שלו יהי' מקושר במחשבת התורה ודבורו בדבור התורה והמעשה במעשה המצות כו', שזהו בבחי' השוב כו'. והנה אברהם שקיים כל התורה כולה היינו שלפי עוצם עבודתו בא לבחי' רצו"ש, אבל אנו א"א לנו להגיע לבחי' רצו"ש מצד עבודתינו