רמב

הענין דהנה המרכבה הוא בחי' והחיות נושאות, שנושאות אל בחי' כי לא אדם, ויש מרכבה באופנים ובחיות ויש בשרפים ישעי' ויחזקאל, בן כרך שרואה ומשיג, ולכן הם בחשאי, ובן כפר להיותו אינו משיג לכן האופנים ברעש, ועיקר המרכבה הוא האבות הן הן המרכבה, להגבי' בחי' אדם דאצי' לבחי' כי לא אדם, והיינו בחי' א"א אדם הגדול, ולכן משתה גדול, גדול העולמים וז"ע דבר גדול.

אבל דבר קטן הויות דאביי ורבא, היינו שנתצמצמו בדבר קטן המחליף פרה, ובזה מלובש עצמיות דוקא, ולכן נק' דבר קטן מחמת הצמצום, ועוי"ל שעכשיו הוא רק אירוסין בחי' מקיף ולגבי הפנימיות שיתגלה לע"ל זהו דבר קטן, אבל באמת יש בבחי' הלכות מעצמיות א"ס, ועוי"ל שלגבי העצמיות זהו דבר קטן.

וזהו הירידה צורך עלי' שכל האהוי"ר זהו רק מחמת התבוננות שזהו רק מהארת המוחין, אבל בתורה היא בחי' עצמיות ביום חתונתו, אך הנה עכ"ז נתלבשו בגשמיות, ז"ע בהעלותך להעלות הנרות הם נש"י שיתעלו עם תורתן לאשתאבא בגופא דמלכא, שושבינא דמטרוניתא, אהרן כהנא רבא, הר ההר, שגבוה מאברהם אהבה, ומאחר ע"י האהבה במסירות נפש הי' מגבי' בחי' אדם אל בחי' כי לא אדם, וממילא יובן ענין העלאת אהרן שהוא בחי' אה"ר שמעלה לבחי' היותר, ומכ"ש שזהו ע"פ דרכי התורה כו', שההעלאה הוא לבחי' עצמיות.