רלה

ולהבין כ"ז יובן בהקדם ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאו' זהו ירידה גדולה ועצומה שהרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת בבחי' ביטול באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו שהיתה עומדת תמיד באהוי"ר בלי שום הפסק וכמ"ש במלאכים ויעמידם לעד לעולם שעומדים תמיד בבחי' הביטול וכמו"כ הוא לשון עמידה שנאמר בנש"י הוא ג"כ בלי הפסק, והגם שלכאורה י"ל שלכן נאמר במלאכים ויעמידם לעד לעולם שמפני שיכול להיות העמידה לפי שעה לכן נאמר לעולם, ומפני כי בעמידת הנשמה לא נאמר לעולם איך יתכן להשוותם להעמידה דמלאכים, לא כן הוא שהרי במלאכים שנאמר ל' ויעמידם שהוא ל' הוה ועתיד צ"ל לעולם, אבל בנשמות דכתיב לשון עמדתי שזהו ל' עבר א"צ לכתוב לשון שמשמע מזה שעמדה תמיד כל ימי היותה שם, שלשון עמדתי משמע כל ימי היותי שם קודם שנתלבשה בגוף עמדתי באהוי"ר, שא"צ כלל לכתוב זה עוד, וכשירדה הנשמה להתלבש בגוף הרי היא מתלבשת ומתעלמת בגוף עד שהגוף מעלים ומסתיר לגמרי, והאהבה היא מוסתרת ונעלמת, עד שגם בכדי לבוא לבחי' היראה צ"ל יגיעה עצומה, וכמאמר יגעת ביראה, וא"כ למה היתה זאת מלפניו ית' שתרד הנשמה פלאים להתלבש בגוף ונה"ב המעלימים ומסתירים לגמרי על אור האהבה ויראה שהי' לה מקודם התלבשותה, ובהיותה מלובשת הנה גם בעת התעוררותה באהוי"ר אינה בערך לבחי' אהוי"ר שהי' לה מקודם התלבשותה, וה"ז הוא ירידה גדולה ועצומה, והלואי תהי' השבה למעליותא.

אך הענין הוא דכתיב טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, פי' אלפי זהב וכסף הוא בחי' אהוי"ר שהיתה לה להנשמה קודם התלבשותה בגוף, שכסף וזהב הם חו"ג שזהו בחי' אהוי"ר, וטוב לי תורת פיך הוא בחי' לימוד התורה שהנשמה כמו שהיא מלובשת בגוף היא לומדת תורה, מאלפי זהב וכסף הוא בחי' אהוי"ר שהי' לה מקודם, ופי' אלפי זהב וכסף אלפי הוא לשון למוד היינו גם בחי' הלימוד וההתבוננות איך לבוא לבחי' אהוי"ר שהלימוד הוא בחי' ההשגה וההבנה שע"י התבוננות זו תבוא לבחי' האהוי"ר הנה גם מבחי' זו טוב לי תורת פיך היא בחי' לימוד התורה שלומדת שזהו דוקא כשהנשמה מלובשת בגוף דוקא, והיינו מפני שבתורה מלובש אוא"ס עצומ"ה ית', ולכן ארז"ל ע"פ ויקחו לי תרומה אותי אתם לוקחים פי' אותי היינו בחי' אוא"ס עצומ"ה, אתם לוקחים ע"י המצות שזהו כמו לקיחה ע"י דבר אחר, כמו"כ ענין