רכה

ונת' בסופו שז"ע א' מארבעים שבתרומה בחי' עין יפה, ובתורה זהו מה שמביא לידי רצוא, שלכן בפ' ראשונה נאמר תורה תחלה ואח"כ מצות. ופי' תורה מ' ז"ע מ' יום שהי' משה בהר, וגם ע"ז הוא הרמז מה ששיתא סדרי משנה מתחילים במ"ם מאימתי קורין ומסיימים במ"ם לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, שמתחילים במ"ם ומסיימים במ"ם, וההתחלה היא במ"ם פתוחה, כי כל ההתחלות הם במ"ם פתוחה, והסיום היא במ' סתומה, וארז"ל בשבת דק"ד ע"א מ"ם פתוח ומ"ם סתום מאמר פתוח ומאמר סתום, ופי' רש"י יש דברים שניתן רשות לדורשן ויש שאתה מצווה לסותמן כגון מעשה מרכבה. וגם גימ' של ראשי הסדרים הוא ג"כ שמונים, והיינו מ"ם של מאימתי, יו"ד של יציאת השבת הרי נו"ן, ח' של חמש עשרה נשים, הרי נ"ח, אלף של ארבעה אבות נזיקין הרי נ"ט כ"ף של כל הזבחים הרי ע"ט, ואלף של אבות הטומאה הרי שמונים, והיינו כנגד מ' יום הראשונים ומ' יום השניים שבלוחות אחרונות.

ולהבין זה, הנה ארז"ל בברכות ד"ו ע"א א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, בימינו זו תורה שנאמר מימינו אש דת למו, ובזרוע עוזו זו תפילין שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, ומנין שהתפילין עוז הם לישראל שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש, ונמצא כי תפילין ותורה הם ב' ידות, יד ימין ויד שמאל וזהו שארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין, והיינו שהתורה ביד אחת והתפילין ביד שני' כו'. והגם כי התפילין הם ביד שמאל, וכמובן ממארז"ל הנ"ל שימינו זו תורה, ונמצא התפילין בשמאל, וגם ארז"ל ידכה יד כהה, ומסתמא בתפילין של הקב"ה ג"כ התפילין ביד שמאל ונמצא כי אינו דומה יד שמאל לימין, אך הענין הוא דכתיב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, שנאמר ב"פ ימין והיינו כי לית שמאלא כו' לכן הם שקולים זל"ז. וגם אפי' בז"א שב' ידות הם בחי' חו"ג, ע' בת"א פ' וירא בסוף ד"ה פתח אלי' בענין חד קציר שמקצר