ריח

לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה, ולמה הי' צריך להיות קולות וברקים, וגם צריך להבין [מה] שכשירד ה' על הר סיני אמר דברים פשוטים כאלו. ובכדי להבין זה צריך להקדים מ"ש פנים בפנים דיבר ה', שע"י עשה"ד נעשה שם הוי' בכל אחד ואחד, ובכדי שיהי' הגוף חומר מוכן לקבל צורת הנפש צריך להיות גם בגוף תמונת שם הוי'.

ויובן ביאור דבר זה ממה שנודע מענין הגלגולים שמתגלגל נפש האדם בבהמה שהצער מזה גדול מאד, ולכאורה יפלא הלא הנפש היא רוחני' ואין בה התחלקות וכמ"ש מזה במ"א שאפי' הכחות רוחני' א"א להבדילם בנפש עצמה כמו שנאמר שכח החכמה מובדל הוא מכח הבינה בנפש עצמה, ועד"ז כח המדות כו' או בכחות הגשמי' כמו ראי' ושמיעה שכאשר מתלבשת הנשמה בגוף הם כחות מובדלים כ"א באבר בפ"ע, זהו רק כשמאירים בגוף, אבל בכח נפשו הם מיוחדים עד שא"א כלל לחלק ביניהם. ולכן במ"ת כתיב וכל העם רואים את הקולות וארז"ל רואים את הנשמע ושומעים את הנראה (וע' בגמ' ברכות ד"ו ע"ב אותם קולות דקודם מ"ת הוו ובפי' רש"י ז"ל שם), והיינו מפני כי עכ"ד פרחה נשמתן פי' שפרחה מלהתלבש להאיר בגוף בכחות פרטיים המובדלים זמ"ז כ"א נכללו בנפשם אשר שם אין שום התחלקות עדיין לכן היו יכולים לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה לפי שבעצם הנפש עדיין אינם חלוקים כ"כ.

אמנם עדיין צ"ל הלא נתבאר לעיל במשל שלהיות כח הראי' הוא כח דק ורוחני יותר לכן בהכרח שיתלבש בדבר גשמי יותר היינו לתפוס דבר גשמי, כי כל הגבוה יותר בהכרח שיהי' גילוי בדבר הנמוך יותר, וכמשל האותיות החקוקים על החותם הנה כשהם חקוקים על דבר הבלתי מאיר ומבריק כ"כ כמו שחוקקים על הברזל אז יכולים לקרות את האותיות גם כמו שהם חקוקים על החותם, אמנם אם הם חקוקים על האבן הטוב המאיר ומבריק הנה מחמת בהירות האבן הטוב א"א כלל לקרותם, נמצא כי סיבת מה שא"א לקרותם זהו בהירות האבן טוב שהרי כשחקוקים על אבן פשוט שאינו מזהיר בנקל לקרותם, ורק על האבן הטוב א"א לקרותם כ"א כשחותמים אותם על