קעד
לכנס"י שיהיו יכולים לקבל האור והגילוי ע"י מדת החסד כו', ודרך כלל הן ז' מדות וג' שכליים כו', ולהיות התלבשות אור א"ס בחכמה ומדות הוא ע"י צמצומים גדולים, וזהו שאמר הכתוב ה' איש מלחמה פי' שכדי להיות התלבשות שם הוי' בבחי' ומדריגת איש הוא ע"י מלחמה שה"ע בחי' גבורות וצמצומים, אך המדות האלו הם ג"כ עדיין בחי' א"ס וכמ"ש ולגדולתו אין חקר, שגם מדת הגדולה היא ג"כ אין חקר כו', ובכדי שיהי' התהוות בעלי גבול מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו' הוא עוד ע"י צמצום ההשפעה מהמדות עליונות ונקרא אנוש שהוא בחי' התלבשות במט"ט שר העולם היינו בחי' ו"ק דיצי' כו' שאינן ערוך למדות דאצי' הנקרא איש ולכן נקרא אנוש כמ"ש בזח"ג פ' פנחס דרי"ז סע"א אנוש דא רזא דההוא נער, ונקרא אנוש ל' חלוש וגם ל' קטנות כמ"ש במ"א בענין כרוב כרביא אדם הקטן בחי' אנפי זוטרי כו', ונקרא נער כמ"ש נער הייתי גם זקנתי שר העולם אמרו שנקרא נער להיותו בחי' קטנות וצמצום (ויש עוד שם והוא גבר והיינו בחי' ממוצע בין בחי' אנוש וחלוש לבחי' איש וגבור שלהתעורר משינתו הוא ע"י המשכה עליונה מבחי' גבריאל והוא התעוררות חצות לילה קרא הגבר וכמ"ש במ"א ע"פ הנותן לשכוי בינה, וע' מזה בד"ה מהיכן זכו ישראל לק"ש (ך"ז) ובד"ה מי כמוכה (ך"ט)).
ב) והנה בבחי' איש כתיב ואיש כי ימרט ראשו, דהיינו דאע"פ שבחי' איש גדלה וגבהה מדרגתו מבחי' אנוש שהוא בחי' עקוב הלב מכל ואנוש הוא שהמדות שבלב הם בבחי' חלישות מאד כנ"ל, משא"כ בחי' איש הוא גבור מלחמה לאכפיא לסט"א והוא בחי' תיקון המדות שבלב שלא להיות בחי' עקוב הלב כו', עכ"ז צריך עדיין תיקון ושלימות עוד שיתעלה להיות בבחי' ומדרגת אדם שהוא למעלה מבחי' איש, והיינו ע"י שמתחלה כי ימרט ראשו (שהראש הוא משכן וכלי לבחי' המוחין ובחי' איש הוא שלימות המדות שבלב ע"י בחי' מוחין דיניקה, אבל צריך עדיין תיקון להמשכת מוחין דגדלות והיינו ע"י כי ימרט ראשו), והוא מ"ש בזהר פ' ויחי דף רי"ז ע"א עד לא מריט דא רישי' דמרי' ועד לא גליש למטרוניתא וע"ש במק"מ, וע"ז נאמר בשיר השירים שערך כעדר העזים שגלשו מהר הגלעד. וביאור הענין עפמ"ש במ"א בביאור מארז"ל (בפ' חז"ה) דר' בנאה הוה מציין מערתא כו' ואשכחי' לאברהם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.