קסו

שכולו לילה, כ"א כשהוא כלול מערב ובקר אז נקרא יום, וכן שנה לא נקראת שנה כ"א כשהיא כלולה מימים שיש בהם יום ולילה דוקא, והיינו מפני כי בתחלת הבריאה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדה"ר והיינו שעירב חסדים וגבורות, כי מדה"ר היא שכוללת חו"ג, ולכן כל הבריאה הוא מב' מדות חו"ג משותפות יחד וז"ע אור וחשך יום ולילה, והלילה קדמה ליום וכמ"ש ויהי ערב תחלה והיינו להיות כי עלה במח' תחלה לברוא במדה"ד הוא מדת לילה וחשך רק אח"כ שיתף מדה"ר שהיא בחי' יום ולכן הלילה קודמת ליום, וצירוף הלילה ויום הוא יום אחד. ובמד"ר ארז"ל יום אחד יום שהי' הקב"ה יחידי בעולמו, שע"פ פשוט הכוונה שאז לא הי' שום נברא עדיין והי' הקב"ה יחיד בעולמו, וע"פ החסידות פי' שהעבודה בכל יום להמשיך בחי' יום אחד ע"ד מ"ש ימים יצרו ולא אחד בהם שצריכים להמשיך מבחי' אחד בימים כו', וז"ע יום אחד להמשיך בחי' אחד בבחי' יום כו'.

וביאור הענין דהנה בעבודת האדם יש ג"כ בחי' אור וחשך יום ולילה וא"א לשום עבודה תמה בלתי שתהי' משותפת מב' בחי' אלו, דהנה בתחלת העבודה צ"ל ההכנעה והשפלות, וכמו בבהמ"ק הי' בחצות הלילה בחי' תרומת הדשן כמו"כ בעבודה הו"ע מארי דחושבנא לחשוב ולהתבונן בגדולת אוא"ס ב"ה ולהתבושש מגדולת א"ס שכולא קמי' כלא חשיב והוא סוכ"ע וממכ"ע ואין הפי' שסובב ומקיף כ"א שלית אתר פנוי מיני' כמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא, רק שזהו בהעלם לכן נקרא סוכ"ע, ואי לזאת כשיתבונן בעצמו איך שהוא רחוק בתכלית מאור פני מלך חיים בתכלית הריחוק ע"י התקשרותו בתענוגים בעניני עוה"ז ותאותי', יתמרמר מאד על ריחוקו מאור פניו ית' ויכנע לבבו, וז"ע מה שארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופי' רש"י ז"ל הכנעה והיינו בחי' ההכנעה והשפלות ממה שנתרחק מאור פני מלך חיים, והיא היא הנק' בשם חשך ולילה ברוחניות שכמו הלילה הוא חשך מחמת שאור השמש הוא מתחת לכדור הארץ, והארץ מסתיר על אור