קכג
החטאת הי' צריך להיות זכר כמו האשם שהוא איל, וגם מעלת החטאת הוא ג"כ ענין התשובה על שגגתו אשר שגג שהיא ג"כ בבינה, שגם בחטאת י"ל ע"ד מקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד כו'.
אמנם השל"ה במס' פסחים שלו דקנ"ד ע"ב כ' בשם הזהר כי אותיות י"ה משם הוי' הם זכר וסימנך ישמחו השמים ל' זכר ר"ת י"ה, ותגל הארץ לשון נקבה ר"ת ו"ה, וענין זכר ר"ל תגבורת השפע, וענין נקבה תש כחו כנקבה וכ' האלקי האריז"ל כי לעתיד יתגבר הרחמים וגם אותיות ו"ה יהי' כאותיות י"ה וכענין שארז"ל עתה שירה חדשה ל' נקבה ולעתיד שיר זכר כמ"ש ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה בישעי' רס"י ך"ו, וזהו סוד ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד כי אותיות דשם הוי' יהי' כמו יהי' והיינו ב"פ י"ה. ובדף קנ"ו סע"א כ' עולה כולה כליל לה' וכן מנחה שהיא מצה, וזהו שאלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה שכן יצחק שהי' עולה תקנה במקום מנחה כי אין עולה בלא מנחה והם כנגד אותיות י"ה מהשם, חטאת ואשם כנגד ו"ה, שלמים הוא בחי' חיבור י"ה עם ו"ה כי בזמן הגלות אין השם שלם והשלמים הוא בחי' חיבור י"ה ו"ה, וזהו וזאת תורת זבח השלמים והיינו שהם משלימים, וז"ע מילואים כי מילוי ה' אחרונה יהי' כראשונה. ולפי פי' השל"ה קאי זה על לע"ל, ולפ"ז יש לפרש שהעולה הי' מן הזכרים דוקא לפי שהעולה היא ביו"ד של שם הוי' שי"ה של שם הוי' הם בחי' זכר כמ"ש ישמחו השמים ל' זכר, ר"ת י"ה, וחטאת נקבה כנגד בחי' ו"ה ותגל הארץ ל' נקבה בחי' אותיות ו"ה של שם הוי'. אך עדיין אינו מובן הלא האשם הי' זכר דוקא כמ"ש איל מן הצאן, ולפי פי' ו"ה הם בחי' נקבה. וי"ל שבאותיות ו"ה עצמם הוא"ו הוא בחי' זכר כמ"ש זכר חסדו, וכנודע שבז"א רובו חסדים, לכן האשם שהוא כנגד הוא"ו הי' איל זכר, והחטאת בחי' ה' אחרונה שבה מגיע הפגם לכן היא נקבה, והשלמים להיות כי הם מחברים בחי' י"ה ו"ה, ונודע שהמחבר בהכרח שיהי' כלול משניהם דוקא, והיינו כמו ממוצע שצ"ל כלול משניהם דוקא לכן היו באים מן הזכרים ומן הנקבות בכדי שיהי' בהם כדי לחבר בחי' י"ה בחי' זכר עם ו"ה בחי' נקבה כו'.
אך בכדי לתרץ את הבחיי בענין מה שהקשינו שלפי פירושו האשם הוא בבינה הי' צ"ל החטאת ג"כ בבינה, ע"ד במקום שבע"ת עומדים צד"ג אין יכולים לעמוד, יש לתרץ שענין קרבן האשם ודאי הי' בא על מצות שהם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.