קכ

בחי' נחוח לה' וכנ"ל שיהי' המשכת שם הוי' וע"י השעיר ממשיכים בחי' לפני הוי' כו'.

ולכן ארז"ל בפ' אמור ע"פ שור או כשב או עז, שור כנגד אברהם ואל הבקר רץ אברהם, כשב כנגד יצחק אילו של יצחק, כי איל וכשב הם דבר א' רק שאיל הוא זכר וכשב היא נקבה, ועז כנגד יעקב כמ"ש ביעקב לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים, והיינו כי ביעקב נאמר ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו, וכתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו, וארז"ל ריח בוגדיו היינו בחי' בע"ת דמשכין לי' בחילא יתיר וכמארז"ל והלא אין לך ריח רע יותר משטף העזים אלא שנכנס עמו ריח ג"ע והיינו בחי' החשך שנהפך לאור, וכמו כי טוב זה יצ"ט ומאד זה יצה"ר והיינו כשנהפך לאור כו', וז"ע מה שבעולה הי' ההזאות שני מתנות שהן ארבע, והיינו כנגד ד' אותיות דשם הוי' ומ"מ המתנות היו רק שני מתנות כנגד י"ה ו"ה, ולכן הי' א' בקרן מזרחית צפונית בחי' חיבור יו"ד עם ה' ראשונה כי מזרח הוא בחי' יו"ד חכ' וצפון בחי' ה' ראשונה כי מצפון זהב יאתה בחי' בינה, והזאה השני' הי' על קרן דרומית מערבית היינו חיבור ו"ה, דרום וא"ו מדות כמ"ש באברהם איש החסד הלוך ונסוע הנגבה, מערב ה' אחרונה בחי' שכינה במערב, אבל בחטאת הי' ד' הזאות כמארז"ל ארבע מתנות על ארבע קרנות עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, והיינו כי ע"י שעיר החטאת ממשיכים מלמעלה מבחי' שם הוי' וכנ"ל בענין על ה' כמו לפני ה' תטהרו, וזהו ובא לו לקרן בחי' קוצו של יו"ד שזהו בחי' קרן, שגם הכתר הוא נק' קרן שמשם נמשך בחי' קרן עור פני משה כמ"ש מזה בד"ה אר"י יהא חלקי מגומרי הלל בכ"י יעו"ש, שזהו ההמשכה מבחי' לפני ה', והוא ע"י הקרבת שעיר החטאת דוקא.

ומעתה יובן מה שהקרבן פסח הי' בא מן הכבשים ומן העזים כמ"ש זכר תמים יקריבנו מן הכבשים ומן העזים תקחו, דהנה ארז"ל מלכא ומלכתא הוי יתבי מלכא אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרי יאי, והיינו כי