קו

כבשים היו ג"כ עולות, וקרבן החטאת הי' ע"פ רוב מעזים וכמ"ש ושעירי עזים לחטאת.

ובכדי להבין מפני מה העולות הי' העיקר מכבשים והחטאות מן העזים צריך להקדים תחלה שורש ענין הקרבן, שלכאו' הדבר פלא איך יכופר להחוטא ע"י שמביא קרבן ומקריב אותה על המזבח עי"ז יכופר להחוטא על חטאתו אשר חטא, והגם שלהקרבן הי' צריך להתוודות על חטאתו אשר חטא, וכמ"ש הרמב"ם במנין המצות מ"ע ע"ג להתוודות לפני ה' מכל חטא שיעשה האדם בשעת הקרבן ושלא בשעת הקרבן שנאמר והתוודו את חטאתם אשר עשו, מ"מ הי' צריך להקריב קרבן לכפרת עון, וצ"ל מהו ענינו שיתקן חטא האדם כו'. הנה כתיב את קרבני לחמי לאשי שהקרבנות שמקריבים חלב ודם ע"ג המזבח נק' בחי' לחם למעלה לבחי' האישים עליונים, שהם השרפים שנק' אש ע"ש הרשפי אש, ונק' שרפים ע"ש שנתוקדו כבר ע"י הרשפי אש כו', וכמו"כ הם נק' אישים ג"כ כו', וע' מזה בד"ה אם כסף תלוה את עמי, וזהו שארז"ל רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, ולכאו' אינו מובן איך שייך לומר שע"י הקרבנות יהי' בחי' לחם למעלה, וגם מה צריכים ללחם הלא משה כשהי' בהר ארבעים יום כתיב בי' לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי כי אזלת למדינתא עבדית כמנהגה, וכ"ש המלאכים אישים עליונים, וכ"ש שאינו מובן ענין רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים.

ויובן בהקדם שורש ומקור בחי' הצומח, דהנה ארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר גדל, שכל עשב פרטי יש לו שורש ומקור למעלה השופע בו חיות להחיותו ולהצמיחו, וכנודע ממ"ש בזהר בראשית די"ח ע"פ מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם שחציר ועשב הם שני בחי' מלאכים, שיש מלאכים שהם עומדים משי"ב ואומרים שירה, וכמו מיכאל וגבריאל שמחנה מיכאל באהבה משי"ב ומחנה גבריאל ביראה ג"כ משי"ב הם חיים וקיימים באהוי"ר והם הנק' בשם עשב. ויש מלאכים שנק' בשם חציר והיינו שכמו החציר קוצרים אותה ומצמחת עוד הפעם כמו"כ מלאכים