קד

העצמי' אין חקר והיינו בחי' שם הוי' דלעילא, אך לפ"ז אינו מובן מהו שאמרו וא"י איזה מהם גדולה, הענין הוא שמטרונא היא בחי' מל' כנודע, ושתי מטרונות היינו בחי' מל' דאצי' ומל' דבינה וזהו שא' דומות היינו ששניהם הם בחי' מל' ומה שמסופק איזהו מהם גדולה היינו לפי שלע"ל יתעלה בחי' מל' ה' עליות כמ"ש ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ולפ"ז יתעלה המל' למעלה ממקום הבינה, ולכן לע"ל כתיב והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים אל הים הקדמוני פי' ים הקדמוני הוא בחי' חכ' ולע"ל יצאו מ"ח מירושלים בחי' מל' אל החכ' או הבינה, ולכן יתכן שאלתו וא"י איזהו מהם גדולה, אך מ"מ חקת הפרה גדולה היינו שלע"ע בחי' חוקת הפרה היא מל' דבינה שגבוה מחקת הפסח מל' דאצי'.

ושורש ההפרש בין פסח לפרה, דהנה הפסח הי' ביצ"מ ופרה היא כנגד הגאולה דלע"ל שבפרה מרומז ד' גליות כמארז"ל אדומה זו בבל תמימה זו מדי כו'. והענין הוא דהנה גלות מצרים הי' הקדמה למ"ת שע"י שנצרפו בכור הברזל במצרים זכו לקבל התורה שנק' תורת הוי' כו', אך מ"מ זהו רק חיצוניות התורה שנמשך מבחי' שם הוי' דלתתא, אבל ע"י פרה שהיא בחי' תשובה עי"ז יהי' הגאולה דלעתיד כמארז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלים שהגאולה דלעתיד תלוי בתשובה דוקא, ועי"ז יהי' התגלות בחי' פנימיות התורה ששרשה מבחי' שם הוי' דלעילא.

וזהו יהי לבי תמים בחוקיך ב' חוקים חקת הפסח וחקת הפרה כי באמת צ"ל ב' הבחי' והיינו חקת הפסח היא בחי' תומ"צ וחקת הפרה היא בחי' תשובה, כי תשובה אינה על עבירות דוקא, כ"א תשובה היא בחי' החזרת פנים בפנים, דהנה שני אנשים הגם שעומדים סמוכים זל"ז אך הם עומדים אחור באחור הנה הם רחוקים זמ"ז, אבל כשהם מחזירים פב"פ אז הם קרובים, ועד"ז יובן בעבודת ה' דהגם שמקיים התומ"צ שאז הוא קרוב מ"מ כשהוא בבחי' אחור באחור דהיינו שאין לו בחי' אהבה ותשוקה בקיום המצות רק שהוא עושה בבחי' מצות אנשים מלומדה אזי הוא רחוק באמת, וצ"ל בחי' תשובה ע"ז היינו החזרת פב"פ, ולכן איתא בזהר שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא שגם