קג

ורפ"ח בגימ' שם, שמתעלין לשרשן בחי' עי"ן ז"ת דס"ג, והיינו ע"י אתכפי' ואתהפכא.

וע"י העלאה זו נמשך אח"כ בחי' מים חיים כמ"ש ונתן עליו מים חיים אל כלי, והיינו שהמים חיים הם שנובעים מתחת לארץ וע"י שחופרין מוציאין מהעלם אל הגילוי בחי' מ"ח, ועד"ז יובן שהוא ית' הוא מקור מים חיים כמ"ש אותי עזבו מקור מ"ח את הוי' וע"י העלאת הפרה שהיא בחי' תשובה נמשך מבחי' מקור מים חיים שזהו למעלה מבחי' חקת הפסח כו', שהגם שנת' לעיל שבחי' המצות הם בחי' מצות הוי' ששם הוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי' כו' שלמעלה מבחי' מספר וכנ"ל, מ"מ גם על שם הוי' נאמר אני הוי' הוא שמי שגם שם הוי' הוא רק שם והארה בעלמא וכמו שאין השם נוגע לעצמותו כלל ואינו נצרך לעצמו כ"א לזולתו שיקראנו בשמו כו', כמו"כ בענין שם הוי' שהוא רק שם והארה בעלמא ולכן כתיב אנכי ה' אלקיך שבכדי שיהי' נמשך מבחי' אנכי מי שאנכי להיות שם הוי' זהו ע"י אלקיך בחי' צמצום וגבורה כו', ולכן שם הוי' מתחיל ביו"ד בחי' צמצום כו', וע"י העלאת חקת הפרה נמשך מבחי' מקור מ"ח היינו בחי' מקור ושרש שם הוי', והיינו כמארז"ל בפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד והיינו בחי' שם הוי' כמו שהוא כלול בעצמותו שזהו בחי' שם הוי' דלעילא שמשם יומשך למלאות כל הפגמים שפגמו בשם הוי', דהנה רמ"ח מ"ע הם מבחי' ו"ה ושס"ה מל"ת הם מבחי' י"ה כמארז"ל שמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח, גם מצוה הוא בחי' אותיות הוי' כי מ"צ בא"ת ב"ש י"ה, ולכן בפגם המצות אומרים בק"ש שעל המטה אם פגמתי באות יו"ד של שמך הגדול בביטול ק"ש כו', שפגם המצות הוא בשם הוי', וע"י התשובה שהוא בחי' אפר הפרה עי"ז נמשך בחי' מ"ח שהוא בחי' מקור מ"ח מקור ושורש שם הוי' בחי' שם הוי' דלעילא להיות ממעמקים בחי' עומקא דכולא קראתיך להיות נמשך שם הוי' מחדש כו', ולכן נאמר ב"פ שם הוי' בחקת הפרה, א' נגד שם הוי' שבבחי' מצות הוי' והב' בחי' שם הוי' דלעילא בחי' מקור ושורש בחי' שם הוי' שבכל מעשה המצות כו'.

ועפ"ז יובן ל' המד"ר משל לשתי מטרונות דומות וא"י איזהו מהם גדולה, פי' ל' גדולה דהנה כתיב גדול הוי' כו' ולגדולתו אין חקר, ונת' לעיל שענין חקת הפסח שנמשך גילוי שם הוי' שנק' גדול כמ"ש גדול ה' כו' לפי שהוא בחי' בלי מספר כו', ולגדולתו אין חקר קאי על חקת הפרה שלגדולתו