עז

דת"י קו האמצעי, שזהו כמו פרצוף אדם חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא ת"ת* גופא וכן נו"ה תרין שוקין כו' וחב"ד הם בחי' המוחין. וז"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, שעולם הכסא הוא בחי' עולם הבריאה כנודע ממ"ש אימא מקננא בכורסייא שהכוונה הוא על עולם הבריאה, ועל בחי' הכסא הוא עולם הבריאה דמות כמראה אדם היינו בחי' ע"ס דאצי' וכנ"ל שבחי' ההתחלקות ע"ס הם כמראה אדם כו', אבל בחי' הכתר הוא בחי' אור מקיף שלמעלה מע"ס בחי' אדם הנ"ל, והואיל שהוא בבחי' מקיף הרי הוא למעלה מבחי' התחלקות והשתלשלות, ולאו מכל אינון מדות איהו כלל והוא הנק' מדבר שהוא בחי' אשר לא ישב אדם שם שהוא למעלה מעלה מבחי' אדם דאצי' כו'.

והענין כי כתר הוא בחי' גלגלתא והוא למעלה מבחי' אדם כי עיקר פרצוף האדם הוא מן החוטם ולמטה שלכך אמרו אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם, משא"כ בפדחת שלמעלה מן החוטם אין מעידין להיות כי בהפדחת אין בו היכר האדם להיותו למעלה מבחי' אדם, כי עיקר היכר האדם בהתחלקות הא' מחבירו הוא מן החוטם ולמטה, שמשם מתחיל ההתחלקות, שהם תרין עיינין ותרין אודנין ותרין נוקבין שבחוטם והפה וב' הידים וב' רגלים, שהם הכלים לבחי' חב"ד חג"ת נה"י בחי' יו"ד כחות הנפש, שהעינים הם הכלים לבחי' חכ' וכנודע שהחכמים נק' עיני העדה, והאזנים הם כלי ההבנה וכמ"ש אזן מילין תבחן שע"י ששומע המילין יוכל להבחינם במוח בינתו כו', והידים הם כלי החו"ג כי חסד דרועא ימינא וגבורה דרועא שמאלא, והרגלים הם נו"ה, כי נו"ה הם תרין שוקין, והפה הוא בחי' מל'.

ולפי ערך שינוי ההתכללות הכחות משתנה גם עור הפנים, וכמו שאנו רואים שגם באדם אחד משתנה זיו הפנים שלו, שלא בכל העתים פניו שוה, וכמ"ש בקין למה נפלו פניך, וכמו"כ בשרי פרעה נא' והנם זועפים, והיינו שע"י העגמת נפש נעשה שינוי שנפלו פניו, ולהיפך בר' אבהו שצהבו פניו לפי שמצא תוס' חדתא להיות כי חכמת אדם תאיר פניו, או כמו שמצינו בדרז"ל שאמרה פניך דומי' למגדלי חזי' או למלוי בריבית והיינו שע"י רבוי הריוח והעדר היגיעה שיש בעסקי' הנ"ל והוא מלא תענוג מהם נעשה ההגדלה באברי הגוף באו"א, וכמו מי שהוא בכעס ניכר תומ"י בפניו שפניו מלאי' קפידות, או המתבייש ניכר ג"כ תיכף ומיד דאזיל סומקי ואתי חיורא, ובהיפך

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.