נו

כשיהי' ומלאה הארץ דעה את הוי' דוקא כנ"ל הנה גם כל בשר יראו כבוד הוי', וזהו מ"ש לע"ל כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעי' סי' נ"ב ח') ופי' בבחיי ס"פ פקודי וז"ל ואם בגאולה ראשונה אהבנו מלכנו כו' ונראה לנו בכבודו בחוש העין כו' כענין שכתוב אשר עין בעין נראה אתה הוי' (בפ' שלח י"ד ד') הלא לע"ל תרבה השגתינו יותר, והכבוד עין בעין נראה מבלי מחיצה כו' כי עין בעין יראו כו', וי"ל כי עין בעין היינו כי מלמטלמ"ע ד"ת יש מאין, ולע"ל יומשך הגילוי מלמעלמ"ט איך שלמעלה היש ולמטה אין בחי' ד"ע, וזהו עין בעין, והיינו ע"י יחוד הוי' ואלקי' וזה נמשך מהתגלות ע"ק בז"א עין בעין שהוא ג"כ הוי' ואלקי', כי ז"א לגבי ע"ק כאלקי' יחשב להיותו בחי' צמצום, אך ההפרש בין גאולה ראשונה ללע"ל כי ביצי"מ הי' שורש ההמשכה מחיצוניות ע"ק אבל לע"ל יהי' ההמשכה מפנימיות ע"ק וע' מזה ע"פ כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, והיינו מפני שבחי' עין בעין דלע"ל יהי' מפנימיות ע"ק, וכ"ז בשוב ה' ציון בחי' בן פורת יוסף בחי' יסוד שהוא מחבר בחי' עין בעין כו', וז"ע תקראי אישי דלע"ל כו'.

אמנם כדי להיות הגילוי לע"ל בחי' אישי, צ"ל תחלה ויקחו להם איש היינו להמשיך בחי' איש, דהנה כתי' כי לא איש אל (בפ' בלק) וכתי' כי אל אנכי ולא איש בהושע סי' י"א, והיינו כי איש היו"ד רומז לבחי' חכ', והשי"ן הוא בחי' ג' קוין שז"ע מ"ש זה ה' קוינו לו, אבל עצמותו ית' הוא לאו מכל אינון מדות איהו כלל, וזהו מ"ש כי ה' אלקיך אש* אוכלה הוא כמו שטבע האש להסתלק למעלה כמו"כ בחי' ה' אלקי' הנה קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא היינו בחי' יחיד שלמעלה מבחי' אחד, וע' בד"ה דרשו ה' בהמצאו דתרטו"ב, מענין איהו וחיוהי, ובביאור למ"ש בלק"א פך"ג דתרי"ג, בענין בחי' איהו כו', ולכן כדי שיומשך מבחי' כי אל אנכי ולא איש לבחי' איש, ז"ע מ"ש ויקחו להם איש היינו להמשיך בחי' אוא"ס שיומשך להיות בחי' איש מלחמה, בחי' זה הוי' קוינו לו כו', שראשית ההמשכה היא בבחי' חכ' בחי' יו"ד שבתיבת איש ואח"כ לשי"ן בחי' ג' קוין.

ובזה יתורץ הקושי' מה שקדושין צריך האיש ליתן, דהן אמת כשנמשך בבחי' איש, האיש מקדש כמ"ש כי יקח איש כו', אבל ויקחו להם איש