נב

משיגי' רק שורש ומקור התהוותן שהוא בחי' דעת קטן לכן נקראי' בשם בהמות כו', וענין אש ה' היינו שיש להם תשוקה בבחי' רשפי אש ליכלל באש יו"ד וכמ"ש ואל אישך תשוקתך, אך כדי שיהי' להם בחי' אש הוא ע"י לזאת, כי זאת הוא בחי' יראה כמ"ש בזאת יבא אהרן ופי' בזהר דא תרעא לאעלאה וכמ"ש זה השער כי יראה אע"פ שהיא למטה מן האהבה וכמשארז"ל אינו דומה עובד מיראה לעובד מאהבה, מ"מ יש מעלה ביראה נגד האהבה שהאהבה היא יש מי שאוהב, אבל יראה היא בחי' ביטול היש לאין שהיא בחי' קבעומ"ש שלזה הי' עיקר בריאת העולמות כדי להיות התגלות מדת מלכותו ית' בבחי' יראה כו', וז"ע לזאת יקרא אשה בחי' זאת דוקא בחי' יראה. וביאור הענין הוא דהנה כל הנביאים* נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה, פי' כה הוא כדמותנו כ"ף הדמיון אספקלריא שאינה מאירה, וזה בחי' ז"א הוא בחי' אספקלריא המאירה, וזאת י"ל שהיא ע"ד זה, ואינה כמו כה שהוא אספשא"מ בחי' דמות כ"א ע"ד בחי' זה ת"ת אספה"מ, רק שזאת היא במל', וזאת היא ג"כ עצם הגילוי ולא בבחי' דמות לבד כמו כה, וע"כ נראה שהיא פרצוף הפנימי דמל' שעז"נ אחת היא יונתי כמו שביאר בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה הראשון ושם ביאר שהוא הנק' כלת משה, ובפרד"ס ערך זאת פי' שבחי' זאת היא כלת משה כו'.

וענין כי מאיש לוקחה זאת יובן שזאת שהיא בחי' יראה, חותם שוקע, יסוד דנוק' זהו הכלי לקבל מבחי' איש, וזהו מ"ש עבדו את ה' ביראה (בתלים ס"ב) וכתי' אשה יראת ה', וזהו כענין אמת ואמונה כל זאת, שבחי' אמונה נק' זאת והיא כלי לקבל מבחי' אמת שיהי' גילוי ואמת ה' לעולם, והו"ע ג"כ מ"ש כל אלה שבטי ישראל כו' וזאת אשר דבר להם כו' וכן וזאת הברכה. ובחי' זאת זה, מאיש לוקחה שבחי' יסוד דנוק' נמשך מעצם החכ' כמ"ש בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא שמהחכמה כח מ"ה בחי' ביטול נמשך שיהי' חותם שוקע, וז"ע עצם מעצמי שית' לקמן אי"ה, וז"ע מ"ש אל יתהלל החכם כו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל, כי יר"ת* הגם שהיא סוכ"ד, שרשה מיראה עילאה בסוד אבא יסד ברתא, ועמ"ש בסד"ה שובה ישראל בפי' כי עמך הסליחה למען תורא סוף דבר הכל נשמע את האלקי' ירא, וע' בד"ה