לג
בלק"ת בד"ה מצה זו ובכ"ד, וזהו הבקשה הבט משמים והשקיפה כו' מן השמים דוקא כי כשנמשך במדות אז ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי כי מצד המדות הנה אהבה היא פנימיות החסד והשנאה היא בחי' הגבורה ולכן כשנמשך במדות אזי ואוהב את יעקב, אבל בגלותא הנה אמרו בזהר קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא דהיינו לבחי' יחיד שלאו מכל אינון מדות כלל שגם החכ' כעשי' גשמיות נחשבת לפניו וכ"ש בחי' המדות אשר שם כחשיכה כאורה ואם צדקת מה תתן לו, לכן מצד זה נמשך הגלות, שמצד בחי' זו יכול להיות נמשך השפע לאו"ה כו', כי הנה כתי' רם על כל גוים הוי' שאו"ה מקבלים חיות מצד רוממות ה' והתנשאותו בעצמותו כביכול, שהוא מצד עצמותו ומהותו רם ונשא מגדר עלמין עליונים ותחתונים ואין להם יחוס ושייכות אליו כלל, ומזה נמשך ממשלת האו"ה על ישראל בזמן הגלות גוים מרקדי' בהיכלו כו', כי שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך שאינו תופס מקום כלל, וכך כל העולמות עליונים ותחתוני' כולא כלא ממש חשיבי קמי' קוב"ה, וכדכתי' כי נשגב שמו לבדו (שגם בחי' נשגב סוכ"ע הוא ג"כ מבחי' שמו כו') רק הודו וזיוו והארתו על ארץ ושמים, וזהו כד סליק קוב"ה לעילא ולעילא, ר"ל שנסתלק החיות מההארה למעלה מעלה לבחי' עצמותו ומהותו ואזי העולמות אינם תופסי' מקום כלל והנהגת העולמות הוא בבחי' שינה כביכול כאדם הישן שנסתלק שכלו מהכלי שהוא הגוף למקורו ושרשו ולא נשאר כ"א כח הדמיון שהוא רשימו כו' ולכן כתי' ויקץ כישן ה' וכתי' עורה למה תישן ה' שהו"ע ההתעוררות שיהי' גילוי אוא"ס ב"ה במדות עליונות בבחי' עצמותו ומהותו ית' בכבודו ובעצמו ויאר פניו פנימי' רצונו, וז"ע הבקשה הבט משמים וראה שבבחי' זו אנחנו עם בנ"י נתראים לפניו לדבר חשוב, וכדכתי' ואוהב את יעקב כו', וז"ע שמים בכלל, בחי' מדות עליונות, וענין ההילול דכתי' הללו כו' מן השמים הוא בחי' ביטול המדות לאוא"ס ב"ה שלאו מכל אינון מדות, וע"י העלאה זו נמשך אח"כ בחי' המשכת אוא"ס ב"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.