יח

החומר, למען שהגוף יהי' כלי שתוכל להיות בו השראת הנפש המחי' אותו, ובזה יובן ענין צער הגלגולי', שלכאו' אינו מובן ענין הצער כ"כ, אך הענין הוא דכתי' כי חלק ה' עמו, ולכן בעבודה בנפש האדם נמצא שם ה' יו"ד חכ', ה' התפשטות ההשגה והבנה בגדולת א"ס, ו"ה הוא בחי' מדות ודבור כמ"ש מזה בכ"ד בלקו"ת, ולהיות הגוף חומר מוכן לקבל צורת הנפש בהכרח שגם בציור החומר של הגוף יהי' ג"כ תמונת ד' אותיות דשם הוי' ולכן תמונת הראש כציור יו"ד של שם, והגוף ארוך כציור הוא"ו, וה' אצבעות שביד, וה' אצבעות הרגל הם ב' ההי"ן דשם, וכמ"ש מזה במ"א באריכות, ולכן כשמתגלגל נפש האדם בבהמה עד"מ, או באיזה דבר צומח וכדומה הנה צער הנפש גדלה מאד, שאין לה התפשטות ע"ד כמו שהיא בגוף האדם שהרי ציור חומר זה משונה מציור חומר גוף האדם כמשנ"ת ענין זה באריכות בד"ה קדש ישראל דתרי"ד. ועפ"ז יובן מ"ש בדבר ה' וכל אשר חפץ הוי', דהנה התהוות החומר הוא מבחי' דבר הוי' וכמארז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם שע"י מאמר יהי אור נעשה מציאות האור מאין ליש, וע"י מאמר יהי רקיע נתהוה מציאות הרקיע מאין ליש וכן כל פרטי הנבראי' דבי"ע, אמנם ציור הדבר איך יהי' הרקיע עד"מ וכן ציור כל פרטי הנבראי' דבי"ע הלא לא נפרטו בהמאמרות איך שיהיו בדמותם ובצלמם הנה זהו מבחי' חפץ ורצון הוי' המלובש בהאותיות דע"מ הנ"ל.

ומה שלא נתהוה הכל מבחי' חפץ ורצון ה', מפני כי אז לא הי' מציאות ההתהוות היש הגשמי כי היו העולמות בטלי' בתכלית והי' העולם רוחני. ויובן זה ממה שאנו רואים בענין ההשתלשלו' עו"ע, שהעלול בטל להעילה עד"מ מדות הנולדי' משכל הנה המדה בטילה להשכל, וע"פ השכל יהי' הנהגת המדות כמ"ש ע"פ שכלו יהולל איש, ובזה יתורץ מ"ש ואהבת את ה' דלכאו' יפלא איך יתכן ל' ציווי על אהבה שהיא מדה שבלב, אך הענין הוא דבאמת הציווי הוא על ההתבוננות שאומר תחלה בפסוק שמע ישראל, שמ"ע ר"ת שאו מרום עיניכם וראו בראיית השכל בענין ההתבוננות באוא"ס ב"ה איך