יד

הוא בחי' יסוד דא"א שבחי' זו הוא למעלה מסדר ההשתל', וע' בת"א ד"ה ויאבק הנ"ל שגם נגד המוחין דאצי' אין לעו"ע* כ"ש לגבי בחי' א"א שלמעלה מאצי' (אך צ"ע מההגהות לד"ה תער השכירה מהרמ"ז שיש בעשי' לעו"ז גם נגד ע"י, ומההגהות לד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע מענין ד' מראות נגעים שנגע היפך הענג, וי"ל כי רבינו ז"ל חולק בזה על הרמ"ז וצע"ג) ואדרבה בחי' נר חנוכה דוחה יניקת החיצוני' ולכן מצוה להניחה על פתח הבית מבחוץ ברה"ר טורי דפרודא לפי שדוחה יניקתם כו'.

ובזה יובן ג"כ מה שבחנוכה היא שמונה נרות, דהנה ארז"ל כנור של בהמ"ק היתה של ז' נימין ושל ימות המשיח של שמונה נימין, והענין הוא דכנור פי' בת"ז ובפרד"ס בערך כנור הוא ך"ו נר, ך"ו הוא מספר של ש' הוי' ואיהו נהיר בנר היא בחי' מל' וז"ע כי אתה נרי הוי', ונר הוי' נשמת אדם. ומה ששייך בהכנור בחי' זו כי בחצות לילה הי' מנגן, אשר חצות לילה הוא עת רצון ועליית המל' ע' מזה בד"ה ועבר ה' לנגוף את מצרים ובההגהות לשם, וא"כ של שבעת נימין היינו ש' הוי' המאיר בז' מדות, אבל של שמונת נימין זהו כשמאיר ש' הוי' דא"א המתגלה בבינה. ולכן בחנוכה שמצאו פך חתום בחותמו של כה"ג הדליקו ממנו שמונה ימים להורות על ההמשכה מבחי' ש' הוי' דא"א שמתגלה בבינה, והנה נר הוא רמ"ח אברים דמלכא ותרין דרועין שהם שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וז"ע נר מצוה, ובתוך רמ"ח אברים מלובש ש' הוי' וזהו ך"ו נר, אמנם כשהכנור של שמונה נימין היינו שבבחי' נר זה מלובש ש' הוי' דלעילא, וזהו כענין ההפרש שבין יעקב ליצחק, יעקב גימ' ז"פ הוי' ע"ד כנור של ז' נימין, ויצחק גימ' ח"פ הוי' היינו כנור של ח' נימין שלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, שיצחק הוא ל' צחוק ותענוג עליון המתגלה בבינה ע"כ הוא ח"פ הוי', שבינה היא תמינאה ולכן הכנור יהי' של ח' נימין וע' במ"א מענין הזאות דיוהכ"פ אחת למעלה בינה שבע למטה ז"ת.