ח

בענין אז ירננו כל עצי היער שקאי על מלאכי' שהם שורש ומקור הצומח, ובהם יש בחי' הדבור שאומרי' קדוש וברוך, ועכ"ז הם מקורי' לצומח כי העיקר בהם הוא בחי' המדות שיש בהם צמיחה מקטנות לגדלות, וכמו קודם השליחות לשעת השליחות או קודם השירה לשעת השירה וכדומה. אך עכ"ז צ"ל ירידות והמשכות האור בהשתלשלו' רבות, ותחלה צ"ל בראשית נמי מאמר הוא שכולל כלליות המאמרות ואח"כ נפרטו בט' מאמרות פרטי' ע' מזה בד"ה כי תבואו אל הארץ ושבתה, בענין וכל בניך למודי הוי', וז"ע מ"ש ששת ימים עשה ולא בששת ימים כי בחי' ששת ימים ו' קצוות דמל' הי' בבחי' ירידה והמשכה בבחי' השתלשלו' המדרגות עד שנתהוה בבחי' בריאה יש מאין כלליות הנבראי' דבי"ע.

אמנם ענין השבת, כי בו שבת, כמשל אדם העושה מלאכה שבשעת עשיית המלאכה מושפלי' המוחין ג"כ וטרוד בענין ציור המלאכה איך תהי' (וע' בהגהות לד"ה מזוזה מימין שהציור הוא מבחי' חכ'), ואח"כ כשגומר מלאכתו חוזרי' המוחין שהושפלו תחלה למקורן (וע' מזה בד"ה את שבתותי תשמורו שלא נדפס), ועד"ז יובן למעלה שבחי' המוחין שהושפלו בבריאת העולם (כמארז"ל דחגיגה הנ"ל שביו"ד דברים נברא העולם בחכ' ובתבונה ובדעת), נתעלו למקורן, ולכן בע"ש קודם מנחה אומרי' במאמר פתח אלי' ובראת שמיא וארעא כו' דברים הגשמי' איך שעולים, כי אינו דומה האכילה דשבת לאכילה דחול, כי בשבת בורר אסור כ"א הבירור נעשה ממילא כמ"ש מזה במ"א, וע' בד"ה את שבתותי הנ"ל ובהביאור.