ז

הם ע"ס דמל' לפי ההנהגה וההעלאת מ"ן העולה מלמטה אם לטב אם לביש, ומקור הראשון לבחי' סדר ההשתלשלו' הוא מבחי' כלים דז"א דאצי' כמשנ"ת באריכות בד"ה והי' מספר שלא נדפס בענין איהו וגרמוהי, ועי' מזה בד"ה ויצוום ובהביאור בענין ההפרש שבין שם שדי לש' הוי', וכנודע שמלמ"ד כלים דז"א נעשה נר"נ לבי"ע, יו"ד כלים הפנימי' בבריאה ויו"ד כלים התיכוני' ביצי' ויו"ד כלים החיצוני' בעשי'.

והנה בד"כ בכל שי"ב הי' האור בדרך ירידה והמשכה, כנודע מענין מ"ש בפדר"א ארץ מהיכן נבראת משלג שתחת כסא הכבוד, או ממארז"ל כד קרא תרנגולתא מברך הנותן לשכוי בינה, או בריאת האור שארז"ל במד"ר האורה מהיכן נבראת מלמד שנתעטף הקב"ה בטלית לבנה והבהיק זיו הדרו, שכ"ז הוא בדרך ירידה והמשכה, וכן ביום שני שנברא הרקיע, שלכן הרקיע עגול ומקיף את הארץ כדמיון המדות שמקיפי' את הדבור, שאין לגשמיות הרקיע* נגד בחי' מדות עליונות והי' צ"ל רבבות מדרגות השתלשלו' ואח"כ נתהווה הרקיע בדרך בריאה יש מאין, כי התהוות הגשמיות מן הרוחניות אין לך בריאה יש מאין גדול מזה. וכן עד"ז ביום שלישי שנבראו דשא ועשב שארז"ל בחולין ד"ס ע"א נשאו דשאים ק"ו, ולכאו' הרי הם צומח ואין להם מעלת הדבור כלל ואיך ישאו ק"ו, אך אין לך עשב מלמטה כו' והכח הנשפע הוא מהוה את הדבר ע"ד בריאה יש מאין, וכמ"ש בזהר בענין דשא ועשב שהם שני בחי' מלאכים (וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים בענין בריאת העולמות דבי"ע ע"י מלאך סנד"ל, וע' בזח"א ויצא דקנ"ו קנ"ז בענין הדודאי' ובמק"מ בשם הרב איך שהיחוד עליון הוא ע"י המלאך, וחולקי' על המד"ר בזה כמ"ש מזה במ"א באורך), וכמשנ"ת ג"כ במד"ר פ' תרומה למעלה שרפי' עומדים ולמטה עצי שטים עומדים, כמ"ש מזה בד"ה והי' מספר הנ"ל