תצג

ועלו מושיעים

בס"ד. עובדי'.

ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, וארז"ל בירושלמי בע"ז ר"פ אין מעמידין, מרחיק לו הדרך כמו שאמר יעקב לעשו עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, אמר ר' הונא לא מצינו שהלך יעקב לשעיר, אמר ר' יודין ברי' דרב לע"ל שנא' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את כו', וביפ"מ האריך אם מותר לשנות מפני השלום והביא ראי' מאחי יוסף, והקשה מיעקב, ותי' ודלמא שאני יעקב שהי' מדת האמת עצמו. והיינו כמ"ש במ"א על מ"ש תתן אמת ליעקב והא יעקב עצמו הוא מדת האמת ע' בלק"ת בד"ה ביום השמיני עצרת כנישין מענין אל דעות ד"ע וד"ת, ד"ת הוא איך שהבריאה יש מאין, וד"ע איך שקמי' כלא חשיב, ויעקב הוא בחי' יו"ד עקב שמתצמצם בבחי' עקביים בחי' ד"ת, והאמת שניתן להיות גילוי בחי' דעת עליון בחי' ואמת ה' לעולם כו' שגם בעוה"ז השפל והגשמי יושג איך שקמי' כלא חשיב, ועיקר גילוי בחי' זו יהי' לע"ל ואז יהי' ועלו מושיעים בהר ציון כו', ועכשיו העבודה ע"י תורה ותפלה להמשיך בחי' ד"ע כו'.

ובעמה"מ שער דיקנא קדישא ס"פ ך"א נת' שעל עשו נאמר אם תגביהי כנשר משם אורידך כו', וישפוט אותו על שעלה שלא כדין שנא' בדבר ובדם ישפטנו ונא' ועלו מושיעי' בהר ציון לשפוט כו'. והיינו כנודע ממ"ש במ"א שיניקת הקליפה יכול להיות מב' מקומות, או מצד בחי' כחשיכה כאורה, או מאחורי