תצב

זיי"ן) בילקוט בשלח רמז ר"ן כיון שראו ישראל פרעה וחילו בים וביטלו מלכותו של מצרים ושפטים נעשה באלהים שלהן פתחו כולן פיהן ואמרו מי כמוכה, ולא ישראל בלבד אף אוה"ע כפרו באלקיהם ואמרו מי כמוכה. וביונה ברמז תק"נ הביא בשם פדר"א שפרעה אמר זה בתשובתו על מה שחטא שאמר מי הוי' כו'. והענין הוא כי בז"א יש זלעו"ז ולכן מחזיקים אוה"ע כל אומה באלקיה, אבל בקי"ס שהי' הגילוי מבחי' ע"ק כמ"ש בזהר ע"פ מה תצעק אלי כו' בעתיקא תליא מילתא, הנה עי"ז כפרו כל א' באלקיו כי אין שם לעו"ז כלל, ולכן הודו ואמרו מי כמוכה כו', וגם פרעה ע"י התשובה אמר גם כן כנ"ל, כנודע מענין התשובה שהיא מגעת לבחי' גבוה מאד כו' ואפילו או"ה כשחוזרים בתשובה מגיעים גם כן, וביותר פרעה שהי' מלך מצרים ואינו דומה לשאר העם, וגם כי פגם בשם הוי' שאמר מי הוי' אשר אשמע בקולו, לכן הוכרח להגיע לבחי' היותר גבוה. ואם כי משמע במ"א בילקוט שכמו שחטא במי הוי' עשה תשובה גם כן בלשון זה, מ"מ מוכרח לומר שהתשובה היא ממקום גבוה יותר כדי שיהי' נמשך סליחת העון ולהשלים הפגם כו', ופי' בלשון אחד שכמו שחטא בלשון מי הוי', כן עשה תשובה גם כן בלשון מי כמוכה באלים הוי', אבל אינו דומה מקום שמגיע השבח מי כמוכה כו' למקום שמגיע הפגם של מי הוי', לכן יכול להיות משם מילוי הפגם מה שפגם במה שאמר מי הוי' כו'.

קיצור. מה שכפרו האוה"ע באלקיהם לפי שלעו"ז אינו רק נגד ז"א, אבל בקי"ס הי' גילוי ע"ק אשר אין לעו"ז כלל, לכן הודו כו', וכן פרעה ע"י התשובה הגיע גם כן לבחי' זו, ואם כי משמע בילקוט שבלשון שחטא עשה תשובה, מכל מקום אינו שוה רק הלשון אבל לא הבחי' כו'.

ח) בשל"ה דרנ"ט א' כ' מכבי עולה ע"ב, ור"ת מי כמוכה באלים הוי'. ובדף רצ"ה ב' כ' שזהו כי במקלי כ"י ב"מ הם ר"ת מי כמוכה באלים ה', קל"י הוא לישועתך קויתי ה'. בבחיי פ' לך לך ע"פ והוא כהן לאל עליון ע"ד הפשט כהן משרת ומפני כי יש בכל האומות כהן משרת, הנק' אלקים כמ"ש מי כמוכה באלים הוי' ע"כ נק' הקב"ה אל עליון, כי עליון על כל אלקים וגבוה על כל גבוהים הוא. ויש להעיר לזה ממ"ש ע"פ כי גאה גאה ומ"ש במ"א ע"פ אם זרוע כאל לך. ובפ' בשלח כ' תוס' הה"א שבשניהם רמז למדה"ד, ה"א של מי כמוכה הראשון הוא מדת רפה וע"כ הוא ברפה, ומקבלת ממדת הדין של מעלה הוא מדה"ד קשה, ולכן מי כמוכה השני בדגש ומקבל מן הקדש, וזהו נאדר בקדש. ואם כן הוא חולק על