תפח

ב) בעקרים מאמר ב' פך"ג כ' התוארים שיתואר בהם הוא ית' הוא על שני פנים, אם שיתואר בהם מצד עצמו, וזהו הצד הוא נעלם כו', ואם שיתואר מצד פעולותיו שזה הצד ניכר לכל אפי' לסכלים, וכנגד זה אמר דוד ב"פ ברכי נפשי את הוי', וגם בשירת הים אמרו כנגד זה ב"פ מי כמוכה, ועל התואר הא' שמצד עצמו אמרו נורא תהלות והאריך במין השני ואמר עושה פלא נטית ימינך נחית בחסדך כו'. ואפ"ל כי ב' שבחים אלו הם כנגד ב' שמות הוי', ששם הוי' הא' הוא שם הוי' שבסדר השתלשלות שנגד בחי' ש' הוי' זה אמרו נטית ימינך נחית בחסדך שהוא בחי' הנהגת העולמות, אבל השבח שמצד עצמו אמר נורא תהלות שיראים להללו כו' כי מצד אוא"ס ב"ה מצד עצמו א"א להללו כלל כי אינו מושג כלל. ואפ"ל שגם השבח השני הוא ג"כ על בחי' שם הוי' שלפני ההשתלשלות, כי השבח הוא עושה פלא נטית כו' נחית, פי' עושה פלא שגם בחי' פלא עליון הוא ג"כ רק כמו בחי' עשי', ונטית ימינך ונחית הוא השבח מן יצ"מ שהנסים של יצ"מ יצאו מדרכי הטבע א"כ זהו בחי' שלמעלה מהשתלשלות, לכן ב' השבחים הם לבחי' שלמעלה מהשתל'. והגם כי פירש שניכר מצד פעולותיו, אפ"ל שמצד הפעולות בסדרי השתל' משיגים ומשבחים מה שלמעלה מהשתל' הגם כי אינו מושג כו'. והגם כי השבח של נטית ונחית הוא ג"כ מלמעלה מבחי' השתל', עכ"ז אפ"ל ששורש ההמשכה נמשך מבחי' שלמעלה מהשתל' ואח"כ נמשך דרך השתלשלות. וגם אפ"ל מאחר שנמשך מלמע' מסדר השתלשלות למטה ההנהגה כן בארץ, הרי זה מושג, כי מה שא"א להשיג בהבחי' שלמעלה מסדר ההשתל' זהו לפי שלא נמשך משם למטה להנהגת הארץ לכן א"א להשיג, אבל כשנמשך ההנהגה למטה בארץ, להכות את פרעה ולהוציא בני ישראל ממצרים א"כ נראה ונגלה בחי' זו בארץ לכן אפשר לשבח אותו בזה כו', וא"כ ב' השבחי' הם למעלה מבחי' ההשתל' כו', רק שבחי' האחד נראה ונגלה, והב' אינו מושג מקוצר ההשגה כו'. ואפ"ל שזהו ב' הבחי' שבכתר ע"י וא"א, שא"א הוא בחי' מקור לבחי' האצילות, וע"י הוא בחי' המתנשא מימות עולם שנעתק ונבדל כו', לכן אינו מושג כלל.

קיצור. העיקרים מפרש שיש לשבח אותו ית' בשני שבחים הא' מצד עצמו הב' מצד פעולותיו, וזהו נורא תהלות, ונטית. וי"ל שבחי' הא' הוא בחי' סדר ההשתל' הב' בחי' שלמעלה מהשתל'. ועוי"ל שגם הא' הוא למעלה מהשתלשלות, רק מאחר שנמשך בקי"ס וביצ"מ ההנהגה מלמע' מדרכי הטבע לכן אפשר להשיג אותם ולשבח אותו בהם והב' הוא בחי' שלמעלה מסדר השתלשלות לגמרי, וי"ל שהם ב' בחי' שבכתר כו'.

ג) בר"ח בשער הקדושה פ"ב בשם הזהר בחילוק שבין קדש למקראי קדש ופי' ששבת הוא עצם הקודש המתגלה, וע"ז נאמר ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, ואמר שסוד השבת הוא סוד הבן העולה לבית אביו בלי רשות והיינו