תפא

רקיע ויהי מבדיל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע שיש מים עליונים ומים תחתונים, מים עליונים הם המקורים להשפעת תענוגים רוחני', ומים תחתונים הם מקור השפעת תענוגים גשמי'. והנה ארז"ל בפדר"א בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים, והיינו שבזמן שעושים רצוש"מ אז הוא בחי' ואד יעלה מן הארץ כנ"ל ועי"ז נמשך בחי' הגשם מבחי' מים עליונים דהיינו שע"י האד הנ"ל נמשך ממים עליונים בחי' תענוגי' רוחני' וממילא נמשך גם השפעת הגשמים, וזהו שאנו מבקשים משיב הרוח ומוריד הגשם שמבקשים שיומשך מבחי' מים שמעל לרקיע.

ובזה יובן ג"כ המדרש שא"ל ריב"ז על מה ששאל לו הגוי, אנו יש לנו מועדים ואתם יש לכם מועדים, הנה בודאי המועדים אינם שוים שהמועדים פסח עצרת וסוכות הם מועדים לשמחה ושלהם הוא בהיפוך כו', אך איזה יום שכולם שמחים, לזה השיב לו ריב"ז זה יום ירידת הגשמים שבגשם כולם שמחים, אך באמת בזה ג"כ אינם שוים כי הם שמחים בגשם מפני השפעות הגשמי', וישראל שמחים על ההשפעות רוחני' שנשפעים מצד בחי' המים עליונים וממילא נשפע גם השפעת גשמי' כו', וזהו ששואלים הגשם בשמע"צ ובשמע"צ נא' לכם דוקא והיינו שקאי על בחי' המים עליונים שנשפע רק לכם כו'. ובזה יובן ג"כ ענין הברכות שמסר יעקב את נפשו על הברכות, והיינו כי ליעקב בירך מטל השמים הוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא, ומשמני הארץ שמן הוא בחי' חכ', או טל השמים זה מקרא, משמני הארץ זה משנה כו' לכן מסר את נפשו על בחי' אלו, אבל לעשו בירך משמני הארץ הגשמי דהיינו השפעות גשמיות כו'. וכנס"י ששאלו שלא כהוגן היינו שהיו צריכים לבקש בחי' הטל כו' וד"ל.