תפ

הזמן יחריב אותם הבורא ית', אבל הם עצמם נבראו ע"ד שלא יהיו נפסדים. ולהוציא מדעת ח"ו שהם בורא ח"ו, הא' כי הכל מודים שהבורא ית' אחד והם הרבה, הב' כי אפי' נבראים אלו שהם הווים ואינם נפסדים הם בע"ג, ואפי' השמש הוא הנברא היותר גדול מכל הנבראי' האלו שהשמש הוא קס"ז פעמים מהעולם אעפ"כ הוא בחי' בע"ג והבורא ית' הוא בלתי בע"ג, והבע"ג עם בבע"ג א"א שיתחברו שאפי' פילא בקופא דמחטא א"א לכנוס מפני כי זה בע"ג גדול וזה גבול קטן לכן מצד הגבול א"א שיכנוס פילא בקופא דמחטא וכ"ש בבע"ג עם הבע"ג, אלא שהם נבראים שהם הווים ואינם נפסדים. וזהו שהנביא אומר וראו מי ברא אלה דהיינו שמזה יכול להתבונן גדלות הבורא ית' שברא ברואים אלו שאינם נפסדים, וזהו וראו שמצד ההתבוננות איך שבנבראים אלו יש כח אלקי שאינם נפסדים מזה יובן גדולת הבורא ית'.

וזהו ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע, כי הנה באדם יש בחי' שהוא הוה ואינו נפסד, ויש בחי' שהוה ונפסד והיינו הנשמה והגוף, הנשמה היא חלק אלק' ממעל כמ"ש כי חלק הוי' עמו הרי היא הוה ואינה נפסדת והגוף הוא הוה ונפסד. וזהו ראה נתתי לפניך את החיים כו' ואת המות, כי פי' חיים הוא חיי נצחי שאינו נפסד כלל והראי' מאדם הראשון שא"ל הקב"ה ביום אכלך ממנו מות תמות ואעפ"כ חי תתק"ל שנה ואעפ"כ נק' מיתה מפני כי החיים אינן חיי נצחי. אבל פי' נתתי לפניך את החיים היינו בחי' חיי נצחי ע"ד משארז"ל בעוה"ז בעשי' לכן נקנסה מיתה, ולע"ל בנתינה יהי' חי חיי נצחי כמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם היינו חיי נצחי. וזהו מ"ש ובחרת בחיים שהכתוב מייעץ ומזהיר לבחור בחיים כי לפניו ב' דרכים מחמת הנפש והגוף, לכן כתיב ובחרת בחיים בחיי הנצחי. וזהו מ"ש והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים, וצ"ל מ"ש כזוהר הרקיע וככוכבים דוקא, והיינו כנ"ל שהברואים אלו אינם נפסדים שזהו מ"ש איש לא נעדר שקאי על הכוכבים שאינם נעדרים כלל דהיינו שאינם נפסדים כו', וזהו והמשכילים שבוחרים בחיים חיי נצחי יזהירו כזהר הרקיע וככוכבים שאינם נפסדים כו' כנ"ל.

ועל ידי זה יהי' ואד יעלה מן הארץ להיות בבחי' תשובה תמיד, ולא יחפוץ כ"א לדבקה בו ית', ועי"ז יהי' אח"כ השפעת הגשם כמו בגשמיות שע"י האד העולה מן הארץ מתהוים העננים ויורד גשם כמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה את כו', כן ע"י שיעלה אד זה דתשובה ירד הגשם, וענין הגשם הוא כי הנה כתי' יהי