תעד

אך הנה מ"מ אין המשל דומה לנמשל, דהנה במשל הנפש שמאיר בהגוף הנה הוא מתלבש בתוך הגוף בבחי' שפע, משא"כ למעלה הוא רק בבחי' אור, וזהו ההפרש בין אור שקראו חכמי הקבלה לבחי' שפע שהוא לשון הפלוסופי', דבבחי' שפע הוא כלל שכל מניע מתנוענע, דהיינו שמצד ההשפעה נעשה שינוי גם בהמשפיע, וכמו בענין התלבשות הנשמה בגוף האדם שהיא מתלבשת ומתפעלת ממקרי הגוף, משא"כ למעלה אינו כ"א שהאור הוא בחי' אור ולא שפע, שהוא כמו עד"מ זיו השמש שאין בהשמש שום שינוי כלל אם האור מאיר א"ל, וככה הוא למעלה באצי' שאוא"ס ב"ה מאיר בע"ס דאצי' הוא רק בבחי' אור בחי' זיו ולא בבחי' שפע, ובאמת יותר אין ערוך בחי' אצי' לגבי אוא"ס מכמו ערך עשי' לגבי אצי' בחי' חכ', דהנה למשל כשעושה איזה דבר מתלבש כח החכ' בהעשי', והרי כי יש ערך קצת בין עשי' לבחי' חכ', אבל בחי' אצי' לגבי אוא"ס אין ערך כלל, ולכן כדי שיתהווה האצי' הי' תחלה צמצום ומקו"פ ואח"כ נמשך הקו, וגם זה הוא בבחי' אור לבד ולא בבחי' שפע כו'.

וזהו אוא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, פי' למעלה עד אין קץ דהנה יעקב הי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, פי' מקצה העליון דלעילא ועד קצה התחתון דלתתא, ומאחר שנאמר בו מן הקצה אל הקצה שיש קצה וקצה לכן נק' קטן כמ"ש מי יקום יעקב כי קטן הוא כמ"ש בתו"א, אבל אוא"ס הוא למעלה עד אין קץ שאפי' בבחי' מעלה שהוא קצה העליון הוא אין קץ, פי' שאין שייך לומר בחי' קץ כלל ואפי' בבחי' השתלשלות העיגולים אין קץ שמעלה ומטה שוין, וזהו למעלה עד אין קץ. ולמטה עד אין תכלית, פי' שאוא"ס הוא למטה עד אין תכלית כמו שהוא למעלה עד אין קץ (ואף מבחי' השתלשלות הקו הוא) כנ"ל שגם במטה יש מדרגות שהעשי' נק' מטה, ויש ק"נ שהוא למטה יותר, ויש ג' קליפות הטמאות לגמרי כנ"ל, ואעפ"כ הוא ית' מחיה אותם כמ"ש ואתה מחיה את כולם וכמ"ש אם צדקת כו'. וכאשר יתבונן האדם איך שהאדם הוא למטה שכשפוגם באיזה הרהור וכ"ש במעשה כו' שהוא נפרד מאתו ית' והוא אז בבחי' רע שע"ז כתיב ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע שהרע הוא יותר גרוע ממות, ואוא"ס ב"ה הוא למעלה עד אין קץ כנ"ל וא"כ יתבונן הריחוק מאלקות כו', אי לזאת יתמרמר לבו על ריחוקו מה' ויעורר רחמים רבים על נפשו האלקי', כי עיקר ירידתה הוא בכדי שיהי' עלי' לאחר הירידה כי הנשמה טרם התלבשותה בגוף ונפש האדם