תסח

דאצי' והיינו כמארז"ל בב"ב דע"ה פליגא בה תרי מלאכי ברקיע מיכאל וגבריאל ואמרי לי' תרי אמוראי ומנו יהודה וחזקי' בני ר"ח, והיינו שהאמרי לי' מוסיפי' שהפלוגתא אינה בבריאה היינו במלאכים מיכאל וגבריאל דבריאה, כ"א שהפלוגתא הוא באצי' והיינו יהודה וחזקי' בני ר"ח שהם דוגמת האבות אברהם ויצחק, וכמו שאמר אלי' שהם דוגמתן בעוה"ז, ור"ח עצמו הי' דוגמת יעקב, ולכן כמו שיעקב הי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כמו"כ על ר"ח ארז"ל לבר מגוהרקי' דר"ח דמנפשי' סליק בלי עזר המלאכים, להיותו בחי' ומדריגת בריח התיכון, וכמו שהאבות עשו הכנה למ"ת כמו"כ ר"ח עביד דלא תשתכח תורה מישראל, ולכן אמרו עליו כמה גדולים מעשה חייא כו'. ולכן ע"י שאמר אד' שפתי תפתח בתחלת התפלה גרם שע"י תפלתו יומשך כמו ע"י התורה, והיינו בחי' טל תורה שהוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא, ולכן כשאמר ברכת מחי' המתים רגש עלמא להיות בחי' תחה"מ גם בלא זמניא. ומ"מ ר"ח כשהתפלל בפ"ע לא פעל שיומשך תחה"מ, להיות כי ברכת תחה"מ היא אינה משאלת צרכיו לכן גם אצל ר"ח ובניו מאחר שאינה משאלות צרכיהם המשיכו בחי' זו ע"ד הוספת אור באצי', ולזה כשעשו אותו שליח צבור אז נעשה גם בחי' כלליות התחי' בחי' צרכיו לכן כשהתחיל ברכת מחי' המתים רגש עלמא שיומשך התחי' גם בלא זמנה כי נעשה בבחי' צרכיו שיופעלו להיות נמשך למטה מטה כו', שבחי' זו היא דוקא כשנעשה שליח מכלליות נש"י, דהנה כתיב ראשיכם שופטיכם זקניכם, שחשיב שם עשרה בחי' והיינו כנגד ע"ס, וכשנתכללו כולם ועשו את ר"ח ובניו שלוחים בגינם אז המשיך מבחי' הכתר בחי' טלא דנטיף מע"ק להחיות המתים היינו להעלות כל הניצוצות שנפלו בשבה"כ ולכן רגש עלמא כו', ובחי' זו היו יכולים ר"ח ובניו דוקא להיותם דוגמת האבות, ולכן הגם כי היו נשמות גבוהות כמו רחב"ד שהי' מתפלל על החולים כו', היינו נשמות שהם ממדריגות אלי' שם ב"ן יכולים להפוך הצירופים ולשנותם להחיות החולים כו', אבל נשמת ר"ח ובניו שהי' דוגמת האבות היינו בחי' שם מ"ה לכן הי' ביכולתם להמשיך תחה"מ ע"י תפלתם כו'.